סיכום כהונה, משרדי האוצר והכלכלה: יוקר המחיה הפך לעוד יותר גבוה

כלכלת ישראל עמדה במלחמה, אך משקי הבית שילמו את המחיר באמצעות ירידה ברמת החיים, עלייה במחירים ובמיסוי, וגירעון תקציבי ענק. דירוג האשראי של ישראל הורד לראשונה בתולדותיה, ומשק בית ממוצע הפסיד אלפי שקלים בשנה מהעלאות מיסים עקיפים וקיצוץ בשירותים. במקביל, הועברו מיליארדי שקלים מכספים קואליציוניים, בעיקר למגזר החרדי, תוך העדפה בוטה. הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אך סל המזון התייקר בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו להקמתה, והמונופולים המשיכו להעלות מחירים.

דירוג האשראי של ישראל הורד בספטמבר 2024 על ידי סוכנות מודי'ס, לראשונה בתולדות המדינה, מ-A2 ל-Baa1, עם תחזית שלילית. הסיבה העיקרית היא הגירעון הענק בתקציב המדינה, שהגיע ל-8.3% מהתוצר ב-2024, בשל המלחמה והניהול הממשלתי. כדי לבלום את הגירעון, הוטלה העלאה דרמטית במיסים עקיפים, כמו עליית המע"מ ל-18% בינואר 2025, וקוצצו שירותים חברתיים. משק בית ממוצע הפסיד כ-8,000-12,000 שקל בשנה מהגזירות הללו. במקביל, הוקלו מיסים ישירים רק לבעלי שכר גבוה (מעל 16,150 שקל), בעוד 77% מהאוכלוסייה לא נהנו מההקלה.

במהלך כהונת הממשלה הנוכחית חולקו למעלה מ-21 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, רובם לישיבות חרדיות, חינוך חרדי, שירותי דת והתנחלויות, כולל מאחזים לא חוקיים. זאת, בזמן שהציבור ספג העלאות מיסים וקיצוצים. בנוסף, הופנו מיליארדים להתנחלויות, המהוות כ-5% מהאוכלוסייה, עם תוכניות להזרמת 2.7 מיליארד שקל נוספים לתשתיות ביהודה ושומרון בחמש השנים הקרובות.

למרות שהמשק הישראלי צמח במהלך המלחמה, התוצר לנפש, המדד לרמת חיים, התכווץ בכ-0.6% בשנים 2023-2024, מה שמצביע על ירידה ברמת החיים. הצמיחה לנפש כמעט נעצרה לאחר הקמת הממשלה והשקת ה"רפורמה המשפטית" לפני המלחמה. רק ב-2025 נרשמה עלייה של 1.7% בתוצר לנפש, בעיקר בזכות גאות בהייטק והתעשייה הביטחונית.

הבטחת הבחירות המרכזית של הממשלה להוריד את יוקר המחיה נכשלה. סל המזון התייקר ב-19.6% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, קצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו לה. מחירי התפוקה של היצרנים עלו רק בכ-2% באותה תקופה, מה שמצביע על כך שהחברות ניצלו את המצב להעלאת מחירים לצרכן. רפורמת הייבוא של משרד הכלכלה, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, יצרה בעיקר בלבול ולא הורידה מחירים לצרכן. ניסיונותיו של שר הכלכלה ניר ברקת להילחם במונופולים נתקלו בסירוב של החברות להוריד מחירים, ובניסיון להדיח את הממונה על התחרות, שנדחה על ידי בג"ץ.