"נאלץ לשלם יותר": המפלגה שמבטיחה שנשלם פחות בסופר וזו שרוצה להילחם בהון השחור

לקראת הבחירות לכנסת ה-2026, הכלכלה הישראלית ניצבת בפני מצב מורכב: מצד אחד, נתונים מקרו-כלכליים מרשימים כמו אבטלה נמוכה (פחות מ-3%) וצמיחה במגזר ההייטק, שהובילה לאקזיט ענק של חברת Wiz תמורת 32 מיליארד דולר. גם התעשיות הביטחוניות רשמו גידול משמעותי ביצוא.

מנגד, קיים גירעון תקציבי עמוק, שהגיע לכ-7% מהתוצר בסוף 2024, ותקציב הביטחון זינק מכ-70 מיליארד שקלים בשנה לכ-160 מיליארד שקלים כיום, מה שמוביל להוצאות ריבית של 50-60 מיליארד שקלים בשנה. על פי הערכות, המלחמה עלתה למשק כ-405 מיליארד שקלים. כלכלנים מזהירים כי המשך המצב מחייב העלאת מיסים או קיצוצים משמעותיים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות.

מפלגת השלטון, הליכוד, מתגאה בנתונים כלכליים חיוביים כמו ירידה באינפלציה ועלייה ביתרות מטבע החוץ, אך הממשלה הנוכחית גם העלתה את המע"מ והקפיאה קצבאות. המפלגה סופגת ביקורת על היקף הכספים הקואליציוניים, שהגיעו לשיא של כ-5 מיליארד שקלים ב-2026.

באופוזיציה, מפלגת "ישר" של גדי איזנקוט, בהובלת שאול מרידור, מציעה צמצום גירעון באמצעות סגירת משרדים ומאבק בהון השחור. מפלגת "ביחד" של נפתלי בנט, בהובלת קרן טרנר, שמה דגש על שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה והתייעלות במגזר הציבורי. מפלגת "הדמוקרטים", בהובלת נעמה לזימי, דוגלת בהשקעה בתשתיות רווחה ומיסוי על רווחי תאגידים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן מקדמת הפרטות, ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר תומכת במיסוי על העשירונים העליונים.

יוקר המחיה נותר נושא מרכזי, כאשר מחירי המזון עלו בקצב מהיר. רפורמות שונות בנושא לא הניבו את התוצאות המקוות. מפלגות ערביות כמו רע"מ והרשימה המשותפת מתמקדות ביוקר המחיה במגזר הערבי ומציעות צעדים כמו הורדת מע"מ והעלאת שכר מינימום. הפרשנים מציינים כי נדרשת מנהיגות אמיצה שתבצע רפורמות כואבות כדי לפתור את הבעיות המבניות של המשק.