"נאלץ לשלם יותר": המפלגה שמבטיחה שנשלם פחות בסופר וזו שרוצה להילחם בהון השחור

לקראת הבחירות לכנסת ב-2026, ישראל ניצבת בפני מצב כלכלי מורכב. למרות נתונים מקרו-כלכליים חיוביים כגון אבטלה נמוכה (פחות מ-3%) וצמיחה במגזר ההייטק, המדינה מתמודדת עם גירעון תקציבי עמוק ותקציב ביטחון שהגיע לסכומים חסרי תקדים של כ-160 מיליארד שקלים בשנה, לעומת כ-65-70 מיליארד שקלים לפני המלחמה. על פי הערכות, המלחמה עלתה למשק כ-405 מיליארד שקלים. פרשנים כלכליים מציינים כי המשך ההוצאות הביטחוניות הגבוהות יחייב העלאת מיסים משמעותית או קיצוצים נרחבים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. הגירעון הממשלתי, שזינק מכ-2% לכמעט 7% מהתוצר במהלך המלחמה, מחייב תשלום ריביות שנתיות של 50-60 מיליארד שקלים.

מפלגת השלטון, הליכוד, מתגאה בנתונים כלכליים חיוביים כמו ירידה באינפלציה וגידול ביתרות מטבע החוץ, אך הממשלה הנוכחית גם זו שביצעה צעדים פחות פופולריים כמו העלאת המע"מ והקפאת קצבאות. ביקורת נמתחת על היקף הכספים הקואליציוניים, שהגיעו לשיא של כ-5 מיליארד שקלים ב-2026. מנגד, מפלגות האופוזיציה מציגות חלופות שונות: מפלגת "ישר" מקדמת צמצום גירעון ומאבק בהון השחור, מפלגת "ביחד" שמה דגש על שילוב החרדים בשוק העבודה והתייעלות באמצעות AI, מפלגת "הדמוקרטים" מציעה השקעה בתשתיות רווחה ומיסוי על תאגידים, וישראל ביתנו דוגלת בהפרטה. עוצמה יהודית מציעה כלכלה חופשית עם מיסוי על העשירונים העליונים והתייעלות בצה"ל.

במקביל, יוקר המחיה נותר בעיה מרכזית, כאשר מחירי המזון בישראל עלו בקצב מהיר פי חמישה מאשר בעבר, וסל מצרכים יקר ב-21% ממדינות OECD אחרות. רפורמות שנועדו להגביר תחרות לא הצליחו לצמצם את הריכוזיות. המפלגות הערביות מצביעות על חוסר בתשתיות ובהשקעות כגורם מחריף ליוקר המחיה במגזר. פרשנים מציינים כי פתרון הבעיות המבניות של המשק דורש הנהגה אמיצה שתצליח להעביר רפורמות כואבות, וכי ללא רוב משמעותי בכנסת, קשה יהיה ליישם שינויים מרחיקי לכת. המצב הכלכלי ממשיך להיות מושפע מהמצב הביטחוני, כאשר האזרחים ממשיכים לשלם את המחיר.