הכלכלה הישראלית צלחה את המלחמה. המבחן הגדול יגיע בהמשך

המשק הישראלי הפגין חוסן ועמידות מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הודות לחוזקותיו ולהזרמת כספים והקלות מצד בנק ישראל והממשלה. עם זאת, חולשות מבניות והתנהלות תקציבית לא אחראית מעוררות חשש מפני פגיעה במוכנותו לזעזועים עתידיים. למרות שהבורסה והשקל התחזקו והתמ"ג הראה התאוששות, הכלכלה הישראלית ספגה פגיעה קשה שעדיין לא הסתיימה.

עלויות המלחמה נאמדות בסכומים שונים על ידי גופים שונים. בנק ישראל העריך את עלות המלחמה עד אפריל 2024 בכ-405 מיליארד שקלים, המהווים יותר מ-17% מהתוצר. מנגד, משרד האוצר העריך את ההוצאות עד סוף 2025 בכ-231 מיליארד שקלים, תוך התמקדות בהוצאות ביטחוניות ישירות. מערכת הביטחון מתכוונת לדרוש תוספת תקציבית של 450 מיליארד שקלים בממשלה הבאה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר כי יחס החוב-תוצר נמצא בעלייה, ועלול להגיע ל-81% עד 2035 אם תוכנית הגדלת התקציב תמומש, ואף ל-83% אם הסיוע האמריקאי ייפסק. הדבר צפוי להגביר את עלויות הריבית ולהכביד על התוצר. הפגיעה ברווחה נאמדת בכ-375 מיליארד שקלים עד סוף 2023, עם ירידה של 11% בתוצר העסקי והפסד מצטבר של 141 מיליארד שקלים בהשקעות בבנייה.

מומחים כמו פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ואלכס ז'בז'ינסקי מציינים כי התנהלות המדינה במלחמה, הכוללת הגדלת הוצאות ממשלתיות, היא נפוצה ונועדה למזער את הפגיעה בתוצר. עם זאת, הם מזהירים מפני התנהלות תקציבית לא אחראית, קיצוצים בהוצאות אזרחיות והתעלמות מהשלכות ירידת דירוג האשראי. פרופ' בנימין בנטל מדגיש את חשיבות שימור תעשיית ההייטק, אך גם את הסיכון בתלות בחברה אחת.

למרות החוסן שהפגין המשק, נותרו אתגרים משמעותיים, כולל יוקר המחיה, הצורך בשינויים מבניים, והתמודדות עם עלויות המימון הגבוהות והשלכות ירידת דירוג האשראי. יש צורך בחיזוק הפעילות הכלכלית הגלובלית, בביטול הטבות מס במקום קיצוצים, ובהתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית ושילוב אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה.