שנות הקסם: מאחורי החוסן המפתיע של הכלכלה הישראלית

המשק הישראלי הגדיל משמעותית את היקף ההלוואות נטו שלו לחו״ל מאז פרוץ המלחמה, והגיע לכ-350 מיליארד דולר בסוף הרבע השני של השנה, עלייה של 46%. נתון זה, המהווה כ-50.5% מהתוצר הישראלי, ממקם את ישראל במקום הרביעי בעולם ביחס לתוצר, אחרי נורווגיה, שווייץ ויפן. בעוד שעושרה של נורווגיה נובע מקידוחי נפט וגז, עושרה של שווייץ נשען על שיעורי חיסכון גבוהים, ויפן מתמודדת עם הזדקנות אוכלוסייה וריבית נמוכה.

החוסן הכלכלי המפתיע של ישראל מיוחס בעיקר לתעשיית ההייטק המובילה, לרזרבות המט״ח הגבוהות של בנק ישראל, ולהמשך זרימת השקעות זרות ישירות (FDI). למרות המלחמה, השקעות אלו זינקו בכ-38% מאז אוקטובר 2023, ושיקפו אמון גובר של משקיעים בינלאומיים, עם עלייה של למעלה מ-190% במחצית הראשונה של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. חברות טכנולוגיה זרות רבות, כולל אינטל, גוגל ומיקרוסופט, מרחיבות את פעילותן ומרכזי המו״פ שלהן בישראל.

תחומי ההייטק, הסייבר, הייצור והייצוא הביטחוני מהווים את עוגני הכלכלה הישראלית, במיוחד לאור הצלחותיהם בשדה הקרב. ישראל מציגה עודף משמעותי ביצוא שירותים, בעיקר משירותי הייטק, ושיפור בגירעון בחשבון הסחורות בזכות הייצוא הביטחוני. עם זאת, קיים גירעון בחשבון "ההכנסות הראשוניות", הנובע בעיקר מחברות רב-לאומיות המעבירות רווחים לחו"ל, מה שהוביל לגירעון בחשבון השוטף הכולל של המשק.

למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל הישראלי התחזק בשנה האחרונה מול מרבית המטבעות, מה שהוזיל את עלויות היבוא, כולל נפט. התחזקות השקל מאפשרת לישראלים רבים לצאת לחו"ל, כפי שבא לידי ביטוי בעומס חסר תקדים בנמל התעופה בן גוריון, המהווה עדות נוספת לחוזקו של המשק הישראלי.