350 מיליארד דולר: המספר החריג של ישראל דווקא בזמן המלחמה | שלמה מעוז

מאז פרוץ המלחמה, האשראי נטו שהמשק הישראלי מעמיד לחו"ל זינק לכ-350 מיליארד דולר, עלייה של 46% מסוף הרבע השני של השנה שעברה, כך עולה מנתונים רשמיים. נתון זה, המהווה כ-50.5% מהתוצר הישראלי, ממקם את ישראל במקום הרביעי בעולם במתן אשראי נטו ביחס לתוצר, אחרי נורווגיה, שווייץ ויפן. בעוד מקור העושר בנורווגיה הוא בעיקר מקידוחי נפט וגז, ובשווייץ משיעור חיסכון גבוה, מקור כוחה של ישראל נובע בעיקר מתעשיית ההייטק, הסייבר, רזרבות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל והמשך זרימת השקעות זרות ישירות.

במקביל לעלייה באשראי לחו"ל, ההשקעות הזרות הישירות (FDI) בישראל זינקו בכ-38% מאז פרוץ המלחמה, מ-239.2 מיליארד דולר ערב ה-7 באוקטובר 2023 לכ-329.6 מיליארד דולר בסוף הרבע השני של 2026. בחצי הראשון של 2026 לבדה, ההשקעות הזרות הישירות בישראל עמדו על 30.1 מיליארד דולר, עלייה של למעלה מ-190% לעומת החצי הראשון של 2025. נתונים אלו משקפים אמון גובר של משקיעים עולמיים בישראל, המושקעים בעיקר בתחומי ההייטק, הסייבר, הבינה המלאכותית, הפארמה ורכבים אוטונומיים.

החוזק הכלכלי של ישראל, במיוחד בתחומי ההייטק והיצוא הביטחוני, בא לידי ביטוי גם בחוזקו של השקל הישראלי מול מרבית המטבעות בעולם בשנה האחרונה. חוזק זה תורם להוזלת עלויות היבוא לישראל במונחי שקל, ומאפשר לישראלים לצאת לחו"ל. למרות העודף בסחר בסחורות ושירותים, גירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות, הנובע בעיקר מהעברת רווחים של חברות רב-לאומיות לחו"ל, הוביל לגירעון בחשבון השוטף של ישראל בחצי הראשון של השנה.