השיתוק הפוליטי עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל

השיתוק הפוליטי הנוכחי, הנובע מחוסר הכרעה בבחירות, צפוי להכניס את משרדי הממשלה להקפאה של חודשיים לפחות. הערכות כלכליות מצביעות על פגיעה מיידית של עד 6.5 מיליארד שקל בתוצר, ועל אובדן הכנסות ממסים לקופת המדינה בסך 1.8-0.8 מיליארד שקל. בנוסף, אי־חקיקה של חוקי מס חדשים עלולה לגרום לאובדן נוסף של 5-3 מיליארד שקל, כך שהפגיעה הכוללת עלולה להגיע ל־12-6.5 מיליארד שקל.

הכנסת ה־26 צפויה להתכנס ב־10 בנובמבר 2026, אך בהיעדר רוב ברור, היא תפעל במתכונת זמנית. יוקמו ועדות מסדרת, כספים וחוץ וביטחון זמניות. קיימת אי־ודאות לגבי האפשרות של האופוזיציה לבטל חוקים מסוימים, וכן לגבי זהות השרים שיעמדו בראש המשרדים. המצב הפוליטי מוגדר כשיתוק, עם סירובים מצד גורמים שונים לשבת בממשלה תחת ראש הממשלה המכהן.

החל מינואר 2027, המדינה תפעל ללא תקציב מאושר, מה שיגביל את הוצאות המשרדים לתקציב חודשי המבוסס על 2026. הדבר יגרום לעצירת התקשרויות חדשות, עיכוב במכרזים והקפאת רפורמות מבניות ומאבק בהון השחור. משרד האוצר הכין תוכניות לחוק הסדרים חדש, אך קידומו תלוי במינוי שר אוצר חדש ובפעילות הכנסת.

קיימות שלוש אפשרויות לכינון ממשלה ואישור תקציב: הקמת ממשלה עד סוף דצמבר ואישור תקציב עד אפריל, פיזור הכנסת אוטומטית לבחירות אם לא תוקם ממשלה בתוך 100 ימים, או אישור תקציב מאוחר יותר אם הממשלה תוקם לאחר ינואר. ריסון תקציבי צפוי להוביל להקפאת הוצאות מתוכננות בהיקף של 15-10 מיליארד שקל, שיפגעו ברשויות מקומיות, ספקים, קבלנים והמגזר העסקי.

בנוסף, עיכוב במכרזי תשתית ופיתוח מוערך ב־6-4 מיליארד שקל, ופגיעה בפריון ובצמיחה הכלכלית מוערכת ב־0.2%-0.05% מהתוצר בשנה. הקפאת צעדי מיסוי חדשים, כמו מס על משקיעי נדל״ן, מונעת גבייה מתוכננת של 5-3 מיליארד שקל נוספים. אי־הוודאות הפוליטית עלולה גם לייקר את עלויות גיוסי החוב של המדינה.