המלכודת הכפולה שטמן עו"ד עמית חדד למנדלבליט ולפרקליטות
סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, הציב דילמה בפני היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט והפרקליטות בנוגע לאישור הסכם עד המדינה עם ניר חפץ. חדד שואל האם מנדלבליט ידע על לחצים פסולים לכאורה על חפץ, או שהמידע הוסתר ממנו, וטוען כי כל אחת מהאפשרויות עלולה להוביל לביטול אישומים בטענת "הגנה מן הצדק". הפרקליטות מתנגדת להרחבת חקירתו של מנדלבליט, אך השופטים הביעו קושי בעמדה זו. הדיון הסתיים ללא הכרעה סופית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- עו"ד עמית חדד הציב דילמה בפני היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט בנוגע לאישור הסכם עד המדינה עם ניר חפץ.
- הדילמה היא האם מנדלבליט ידע על לחצים פסולים לכאורה על חפץ, או שהמידע הוסתר ממנו.
- ההגנה טוענת כי כל אחת מהאפשרויות עלולה להוביל לביטול אישומים בטענת "הגנה מן הצדק".
- הפרקליטות מתנגדת להרחבת חקירתו של מנדלבליט, אך השופטים הביעו קושי בעמדה זו.
- הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים הסתיים ללא הכרעה סופית בשאלת היקף חקירתו של מנדלבליט.
סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, הציב בבית המשפט המחוזי בירושלים דילמה בפני היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט והפרקליטות. השאלה המרכזית היא האם מנדלבליט ידע על לחצים פסולים לכאורה שהופעלו על עד המדינה ניר חפץ בעת שאישר את הסכם עד המדינה עמו, או שמא המידע הוסתר ממנו. ההגנה טוענת כי בשתי האפשרויות יש פגם מהותי: אם ידע, מדוע אישר את ההסכם למרות הלחצים, ואם לא ידע, החלטתו התקבלה על בסיס מידע חסר.
חדד מבקש לאפשר להגנה לברר את נסיבות גיוסם של עדי המדינה, ובפרט את המידע שהיה בידי מנדלבליט בעת אישור ההסכמים. הוא הדגיש כי מנדלבליט היה הגורם המאשר את הסכם עד המדינה עם חפץ, ולכן חיוני לברר אם היה מודע לאמצעי החקירה שהופעלו נגדו. ההגנה שואפת לבסס טענה של "הגנה מן הצדק", שעשויה להוביל לביטול אישומים.
האפשרות הראשונה היא שמנדלבליט ידע על הלחצים הפסולים לכאורה על חפץ, אך בכל זאת אישר את ההסכם. במקרה כזה, יש לברר את משמעות המידע שהיה בידיו ואת אופן קבלת ההחלטה. האפשרות השנייה היא שמנדלבליט לא ידע על חלק מהפעולות שננקטו נגד חפץ, משום שגורמי החקירה לא העבירו לו את מלוא הפרטים. במצב זה, ההגנה טוענת כי ההסכם אושר על בסיס מידע חסר.
הדיון התקיים על רקע מחלוקת בין ההגנה לפרקליטות לגבי היקף השאלות שמותר להפנות למנדלבליט. התובעת יהודית תירוש התנגדה להרחבת החקירה, אך השופט משה בר-עם הצביע על הקושי בעמדה זו, לאור דבריו של מנדלבליט עצמו בעבר. גם שופטת נוספת ציינה את הפער האפשרי בין ההנחה שהמידע היה בפני מנדלבליט לבין המציאות.
הפרקליטות טוענת כי ההגנה יכולה לברר את טענותיה באמצעות חומרי החקירה ועדות החוקרים, וכי בירור מפורט של כל מסמך שהוצג למנדלבליט עלול להאריך את המשפט ולהסיט אותו מהדיון באישומים עצמם. עם זאת, הפרקליטות אינה מתנגדת לעצם האפשרות של ההגנה לטעון לפגמים בהליך, אלא לאופן שבו היא מבקשת לברר את הטענות.
המהלך של חדד משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של צוותי ההגנה במשפט נתניהו, המבקשים להוכיח פגמים מהותיים בניהול החקירות ובהחלטות שהובילו להגשת כתב האישום. טענת "הגנה מן הצדק" עשויה לאפשר לבית המשפט להתערב בהליך ולהורות על ביטול אישומים, אם יוכח כי הגשת כתב האישום או ניהולו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. הדיון הסתיים ללא הכרעה סופית בשאלת היקף חקירתו של מנדלבליט.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
סיקור מאת Now 14
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.