שלושה תרחישים ושאלה אחת: מה יקרה לכסף שלכם ביום שאחרי הבחירות?

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, משקיעים ישראלים מתמודדים עם השאלה כיצד תוצאות הבחירות ישפיעו על כספם. היסטורית, הבורסה נוטה להתאושש לאחר בחירות, גם ללא הכרעה פוליטית ברורה. מדד ת״א 125 הניב תשואה ממוצעת של 16.4% בשנה שלאחר בחירות, לעומת 11.5% בממוצע לאורך זמן. גם במקרים של היעדר הכרעה, השוק התאושש לאחר ירידות קלות שקדמו לבחירות.

עם זאת, המצב הנוכחי מורכב יותר. לצד זהות הממשלה, עולות שאלות קריטיות בנוגע לחלוקת נטל הביטחון, השתתפות בכוח העבודה, יחסים עם ארה"ב והסיכון לסנקציות כלכליות, העלולות להשפיע לטווח ארוך על הכלכלה ושוק ההון.

בקרב בכירים בגופים מוסדיים וכלכלנים קיימות דעות חלוקות לגבי שלושת התרחישים המרכזיים: ניצחון הקואליציה הנוכחית, ניצחון גוש השינוי או היעדר הכרעה. חלקם מזהירים מירידות חדות במקרה של המשך שלטון הקואליציה הנוכחית, בעוד אחרים סבורים שהשוק לא יגיב בטלטלה משמעותית בשל דמיון בתפיסות הכלכליות בין הגושים.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, סבור שההבדלים הכלכליים בין הגושים משמעותיים, במיוחד לאור המלחמה והעלייה בנטל הביטחון. הוא מצביע על סיכון להידרדרות ביחסים הכלכליים עם העולם, ומתייחס להתבטאות ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לסנקציות כלכליות ושימוש בקריפטו, כתרחיש קטסטרופלי. גוזלן מעריך שהמשך כהונת הקואליציה עלול להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל ולפגוע בצמיחה הפוטנציאלית. הוא מוסיף כי השוק כרגע מעניק הסתברות נמוכה לתרחיש זה, אך אם המציאות תוכיח אחרת, תהיה תגובה משמעותית. הוא אינו שולל אפשרות שממשלת מיעוט, שאינה נשענת על הקואליציה הנוכחית, תיתפס כהתפתחות חיובית.

בכיר בגוף מוסדי גדול מזהיר מפני "מרחץ דמים" בבורסה, עם ירידות של עד 10%, אם תורכב "ימין על מלא". הוא צופה שמוסדיים יצמצמו חשיפה לישראל, וזרים יעזבו. לטענתו, ההבדל המהותי בין הגושים הוא בניהול תקין, שוויון בנטל והשפעות על הכלכלה. הוא אף שוקל להעביר מסלולי ייצור מחוץ לישראל במקרה של "ימין על מלא", ולהיפך, לרוץ לקנות אם גוש השינוי יצליח.

לעומת זאת, בכיר מוסדי אחר נוקט גישה מתונה יותר. הוא סבור שהמדיניות הכלכלית של שני הגושים אינה שונה מהותית, ואינו צופה פגיעה משמעותית בשוק ההון. הוא מעריך שניצחון גוש השינוי עשוי להביא לאופוריה קצרת טווח, אך המבחן האמיתי יהיה מצב הכלכלה בטווח הארוך. הוא מציין כי גם בשני הגושים יש גורמים ליברליים, ומועמדים אפשריים לתפקיד שר האוצר אינם מייצגים הבדלים אידיאולוגיים קיצוניים. הוא סבור שהממשלה הנוכחית נמנעה מהפרעה משמעותית לפעילות העסקית, ואינה צופה העלאות מסים חריפות כל עוד הכלכלה יציבה. הוא מסכים עם האחרים בנוגע לחשיבות הסיכון המדיני, במיוחד פגיעה בהייטק ובפיננסים בעקבות סנקציות ובידוד בינלאומי, ומדגיש את הצורך במעקב אחר הבחירות לנשיאות ארה"ב.

בכל מקרה, קיימת הסכמה כי תוצאות הבחירות יהיו רק תחילתו של תהליך, והשוק יצטרך לתמחר את זהות הממשלה, החלטותיה הכלכליות ושילובה של ישראל בכלכלה העולמית.