היזמיות הבטיחו גג פרטי, ונתבעו ב-1.5 מיליון שקל

בית משפט השלום בתל אביב פסק פיצויים בסך כולל של 183 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לשלושה זוגות שרכשו דירות בפרויקט מגורים בבאר יעקב. הזוגות, שרכשו דירות בקומה ה-16 בפרויקט "סביוני תלמי מנשה" בשנים 2011-2012, טענו כי חברות הבנייה "אפריקה ישראל" ו"דניה סיבוס" הטעו אותם בנוגע לשטחי הגג שהוצמדו לדירותיהם. לטענתם, נציגי המכירות הציגו את הגגות כשטחים פרטיים ומתאימים לאירוח, אך בעת מסירת הדירות התברר כי ההפרדה בין שטחי הגגות לרכוש המשותף נעשתה באמצעות גדרות מתכת ניידות על בטונדות, ולא קירות בטון כפי שציפו.

התובעים דרשו במקור הקמת קירות בטון ודלתות כניסה נפרדות, או לחלופין פיצוי בגין ירידת ערך, בסכום כולל של כ-1.5 מיליון שקל. לאחר פסק דין חלקי בהסכמה, נותרה להכרעה שאלת האחריות לירידת הערך. חברות הבנייה טענו כי הסכמי המכר לא כללו התחייבות להקמת קירות הפרדה, וכי הרוכשים קיבלו את שהוסכם עליו. השופט אהוד שוורץ דחה את הדרישה להקמת קירות בטון, אך קיבל את טענת הרוכשים להפרת חובת הגילוי מצד החברות. הוא קבע כי על סמך מצגי נציגי המכירות, היה לרוכשים יסוד סביר להאמין שיוכלו לעשות שימוש פרטי בגגות, המחייב הפרדה כלשהי.

נקודת מפתח בפסק הדין הייתה עדות אדריכל הפרויקט, שאשרר כי החברות ידעו על תוכנית הגידור באמצעות גדרות על בטונדות כבר שנים לפני מכירת הדירות, וכי הגג כלל לא תוכנן לשימוש פרטי ובלעדי. השופט קבע כי החברות היו צריכות לגלות לרוכשים את תוכנית הגידור שאושרה בהיתר, או לפחות את מהותה, ולא להסתפק בפירוט הדברים שלא ייבנו. עם זאת, הוא לא מצא שהיה זה מהלך מכוון או תכסיס שיווקי, והתחשב בכך שהרוכשים היו מיוצגים. בסופו של דבר, נפסקו לכל זוג 38 אלף שקל בגין ירידת ערך, 15 אלף שקל בגין עוגמת נפש, ו-8,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.