למה ממשלות מעלות מיסים דווקא לאחר הבחירות? והאם זה דווקא טוב לבורסה?

ממשלות נוטות לדחות החלטות לא פופולריות, כמו העלאות מיסים וקיצוצים בתקציב, לחודשים שלאחר הבחירות, כך עולה ממחקר של הקרן המטבע הבינלאומית. תופעה זו נצפתה ב-22 מדינות בין השנים 1990 ל-2018, והיא משרתת את האינטרסים של הפוליטיקאים הנבחרים.

באופן מפתיע, מחקר של הבורסה בתל אביב מצא כי מדד ת״א 125 הניב תשואה ממוצעת של כ-16% בשנה שלאחר הבחירות, לעומת ממוצע שנתי של כ-11.5% בתקופות מקבילות אחרות. תופעה זו, המכונה "ניקוי אורוות", דומה למה שמנכ"ל חדש בחברה עשוי לעשות בתחילת כהונתו כדי לטפל בבעיות קשות, כאשר השיפור ברווחיות נזקף לזכותו.

ממשלות יכולות להשתמש בתחילת הקדנציה כחלון הזדמנויות למהלכים אלו, בתקווה שהציבור ישכח אותם או שהן יוכלו להאשים את הממשלה הקודמת. בישראל, דוגמאות לכך כוללות את תוכנית הקיצוצים של בנימין נתניהו במשרד האוצר ב-2003, תחת ראש הממשלה אריאל שרון, והעלאת המע"מ ב-2013 תחת ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד.

ההסבר לתשואות החיוביות בבורסה, למרות צעדים פיסקליים שליליים לכאורה, הוא ששוק ההון מסתכל לטווח ארוך יותר. אם העלאות המסים והקיצוצים יצליחו לצמצם את הגירעון ולייצב את החוב הממשלתי, הם עשויים להפחית את הסיכון הפיסקלי ולתמוך בשוק המניות. מדיניות זו יכולה לפגוע בחברות מסוימות (כמו קמעונאיות) ולהיטיב עם אחרות (כמו חברות נדל"ן ממונפות).

לקראת הבחירות בישראל, חשוב לבחון את המדיניות הפיסקלית הצפויה של הממשלה הבאה, ולא רק את הסיסמאות. ממשלה שתתמודד עם גירעון גבוה תיאלץ לקבל החלטות קשות לגבי העלאות מסים, קיצוצים או הגדלת חוב. תחילת הקדנציה, או שינוי בהנהגה הכלכלית, עשויים להיות חלון הזדמנויות לביצוע "ניקוי אורוות" ממשלתי, אך הצלחת המהלכים תימדד ביכולתם ליצור משק חזק יותר בטווח הארוך.