נפילה ואז התאוששות: התגובה של הבורסה למערכות בחירות שלא הוכרעו

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך חושף כי שוק ההון המקומי נוטה לרדת בחודשים שלפני מערכות בחירות שלא הוכרעו, אך מתאושש לאחר מכן. המחקר בחן עשר מערכות בחירות מאז 2003 ומצא כי לפני שתי מערכות הבחירות ב-2019, שלא הובילו להקמת ממשלה, מדד ת״א 125 ירד בממוצע בכ-5.3% בחודשים שקדמו להן, לעומת ירידה זניחה של כ-0.2% במערכות בחירות שהסתיימו בהקמת ממשלה.

ההשערה היא שהמשקיעים מתמחרים מראש את אי-היציבות הפוליטית הצפויה, ולכן התוצאה של אי-הקמת ממשלה אינה מפתיעה את השוק. לאחר הבחירות, הפערים נסגרים, וכעבור שלושה חודשים אין הבדל משמעותי בהתנהגות הבורסה בין מקרים של הכרעה פוליטית לאלו שלא. הממצאים אופטימיים בטווח הארוך יותר: בשנה שלאחר הבחירות, מדד ת״א 125 הניב תשואה ממוצעת של כ-16.4%, גבוהה יותר מהתשואה השנתית הממוצעת ארוכת הטווח של כ-11.5%.

מעניין לציין כי ביצועי השוק המקומי בשנה שלאחר הבחירות היו טובים יותר מאלו של מדד S&P 500 האמריקאי, שהניב תשואה ממוצעת של כ-13.1% במונחים שקליים. ניסן אברהם, כלכלן מאקרו ביחידת המחקר של הבורסה, מסביר כי ייתכן שהדבר נובע מהחיפוש של שוק ההון אחר ודאות, ומהשפעת משברים גלובליים שהתקיימו במקביל לחלק ממערכות הבחירות. הוא מדגיש כי גם במקרים של אי-הכרעה פוליטית, השוק התאושש יחסית במהירות.

למרות הירידות האחרונות, ייתכן שהן משקפות תיקון טכני לאחר עליות חדות, בנוסף להשפעת הבחירות. בנוגע למשקיעים זרים, נתוני הבורסה מצביעים על פעילות ערה, כאשר שווי תיק ניירות הערך שלהם עומד על שיא של 154 מיליארד דולר, וברכישות נטו של 3.4 מיליארד שקל השנה. גם השקל התחזק לאחר הבחירות, בכ-1.4% בממוצע בשנות הבחירות עצמן ובכ-2.5% בשנים העוקבות, מה שעשוי להקטין רווחים למשקיעים ישראלים בחו״ל.