בענבר שנמצא במעבדות אוניברסיטת ת"א מסתתרת העדות העתיקה ביותר להשלת זנב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו פיסת ענבר בת 99 מיליון שנה, המכילה את העדות הקדומה ביותר להשלת זנב. הפיסה, שנמצאה בצפון מיאנמר, כולאת זנב של לטאה קטנה שהשילה אותו ככל הנראה כדי להימלט מטורף או מסכנה אחרת. הזנב, באורך שמונה מילימטרים, השתמר באופן יוצא דופן, כולל רקמות חיצוניות כמו עור ושרירים, למרות שהעצמות התאבנו.

הגילוי התרחש כאשר ד"ר ליאונידס־רומנוס דברנוגלו, זואולוג מהאוניברסיטה, ביקש מתלמיד המחקר שלו, דולב פבריקנט, לבחון ענברים ישנים באוסף. פבריקנט זיהה כי מה שנחשב בעבר לענף עץ או חרק הוא למעשה זנב של לטאה, מה שהוביל להלם והתרגשות בקרב החוקרים.

כדי לאשר שמדובר בהשלת זנב מתוכננת, נעזרו החוקרים בד"ר אחמד נאסר ממכון וולקני. באמצעות טומוגרפיה מיקרוסקופית, שמאפשרת שחזור תלת-ממדי ללא פגיעה בממצא, הם בחנו את סידור השרירים בזנב והשוו אותו למנגנון האוטוטומיה המוכר מלטאות מודרניות.

מנגנון האוטוטומיה, שבו בעל חיים משיל חלק מגופו כדי לשרוד, נחשב ליקר מבחינה אבולוציונית אך יעיל ביותר. כיום, כ-7,000 מיני לטאות משתמשים בו. המחקר, שפורסם בכתב העת Palaeontologia Electronica, מספק הצצה נדירה לרגע הישרדותי מלפני 99 מיליון שנה, ומעורר תקווה שהלטאה הצליחה להינצל.