מבלבלים את הסוקרים: העולים שיכולים להכריע השבוע את הבחירות

עולי ברית המועצות לשעבר מהווים כיום 16% מכלל הבוחרים בישראל, אך ייצוגם בכנסת ירד משמעותית מ-8 חברי כנסת בתחילת הכנסת הקודמת (6.5%) לכ-3% בלבד בבחירות הקרובות. פעיל חברתי, אלכס טנצר, מתאר את חברי הכנסת העולים כ״דינוזאורים״ הנעלמים מהנוף הפוליטי, ומדגיש את חשיבותם של העולים כציבור בעל קולות מתנדנדים, המשוחררים מנאמנויות שבטיות.

מחקר של אינה אורלי ספוז'ניקוב מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על מאפיינים ייחודיים של ציבור העולים: כ-70% חילונים, תומכים בחופש דת וגיוס חרדים, אך נוטים פוליטית לימין. למרות זאת, בבחירות 2022 רק 41% מהם הצביעו לגוש נתניהו לעומת 56% לגוש השינוי. קבוצה מעניינת במיוחד היא כ-130 אלף עולים חדשים שהגיעו מאז 2022, שהם חילונים וליברלים יותר, ובעלי שיעור מתלבטים גבוה.

המחקר מראה כי 22% מהעולים החדשים מגדירים עצמם ימנים, לעומת 43% מהעולים הוותיקים. כמו כן, 53% מהם סבורים שהמתח בין דתיים לחילונים הוא החריף ביותר, לעומת 21% שרואים את המתח בין ימין לשמאל כעיקרי. רק 30% מהם סבורים שיש צורך במנהיג חזק, לעומת 50% מכלל היהודים. טנצר מוסיף כי בעיות כמו דיור ציבורי ופנסיות נמוכות משפיעות על ציבור העולים, וישראל ביתנו היא המפלגה היחידה שמתמודדת עם נושאים אלו באופן משמעותי, אם כי הליכוד וליברמן פעילים יותר בקרבם.

ספוז'ניקוב צופה כי כ-700-720 אלף עולים יצביעו, המהווים כ-61%-63% מבעלי זכות הבחירה מקרבם, וישפיעו על 17-18 מנדטים. המחקר אינו מבשר טובות לגוש הימין, שכן תנועת הקולות בקרב מצביעי הליכוד והציונות הדתית נעה לכיוון אחד. קיימת סברה כי הסקרים מתקשים לאתר את ציבור העולים החדשים, בדומה לטענות של ש״ס לגבי הפחתת כוחם בסקרים.