לא רק למי מצביעים, אלא כמה: הבחירות יוכרעו גם על ידי מי שיישאר בבית

שבוע לפני הבחירות לכנסת, קמפיינים רבים קוראים לציבור לצאת ולהצביע. ב-27 באוקטובר, 7,331,981 אזרחים בעלי זכות בחירה יוכלו להצביע ב-12,018 קלפיות. מאז הבחירות הקודמות, נוספו כ-543 אלף מצביעים חדשים, רבים מהם צעירים.

ההשתתפות בבחירות היא הדרך היחידה שבה כל אזרח משפיע באופן שווה על החלטות הנוגעות לחייו, כגון יוקר המחיה, גיוס, ומערכת החינוך. מי שאינו מצביע, משאיר לאחרים להחליט על עתידו. אחוז ההצבעה משפיע ישירות על מספר הקולות הנדרש לכל מנדט, ועל אחוז החסימה.

בבחירות 2022, אחוז הצבעה של 70.62% הביא ל"מודד למנדט" של כ-36 אלף קולות ולאחוז חסימה של כ-155 אלף קולות. אם אחוז ההצבעה יישאר דומה, הגידול במספר הבוחרים יעלה את המודד לכ-40 אלף ואת אחוז החסימה לכ-167 אלף. אם אחוז ההצבעה יגיע ל-75%, יידרשו כ-42 אלף קולות למנדט וכ-178 אלף קולות לעבור את אחוז החסימה.

עלייה באחוז ההצבעה מקשה על מפלגות קטנות, שכן היא מעלה את הרף לכניסה לכנסת. דוגמאות היסטוריות כוללות את "הימין החדש" ב-2019 ואת מרצ ובל"ד ב-2022, שלא עברו את אחוז החסימה למרות מספר קולות משמעותי. גוש נתניהו נהנה מכך ב-2022, כאשר אי-כניסתן של מרצ ובל"ד חיזקה את מעמדו.

פערים בין מגזרים משפיעים גם הם. הציבור החרדי מצביע בשיעורים גבוהים, מה שמבטיח ייצוג יחסי לש"ס וליהדות התורה, מתוך הבנה שזהו המפתח להשגת תקציבים וקידום חקיקה. לעומת זאת, בחברה הערבית נרשמו תנודות דרמטיות באחוזי ההצבעה, שהשפיעו על כוחן הפוליטי של המפלגות הערביות.