העיר שמובילה באחוז ההצבעה וזו שחצי מתושביה נשארים בבית

אחוז ההצבעה בבחירות הקרבות צפוי להיות גורם מכריע בתוצאות, כאשר מפלגות רבות משקיעות מאמצים בהנעת מצביעים אל הקלפיות. בעוד שבבחירות קודמות אחוז ההצבעה עמד על כ-70%, נתונים היסטוריים מראים כי בעבר הגיע לשיא של 87%. ערים כמו חיפה ותל אביב מציגות אחוזי הצבעה נמוכים יחסית, בעוד שבני ברק מובילה בנתון זה.

מפלגות שונות נוקטות באסטרטגיות מגוונות כדי להגביר את ההצבעה. מפלגת ״ישר!״, למשל, משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת לניטור ופילוח מצביעים פוטנציאליים, תוך התבססות על נתוני הצבעה קודמים וניתוחי רשתות חברתיות. גם מפלגות אחרות, כמו הליכוד ומפלגתו של נפתלי בנט, מתמקדות במיקוד מסרים לקהלי יעד ספציפיים, לעיתים אף באמצעות קמפיינים ייעודיים כמו ״הפרלמנטים״.

בחיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, נרשמו בבחירות האחרונות אחוזי הצבעה נמוכים במיוחד, כ-55%, מה שמעלה שאלות לגבי תחושת האדישות בעיר. תל אביב ונתניה הציגו גם הן נתונים נמוכים. לעומתן, בני ברק הובילה עם כ-76.5% הצבעה, וכן המגזר החרדי כולו הציג ממוצע גבוה של 82%. לעומת זאת, במגזר הערבי נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים, כ-53%.

פרופסורים המתמחים בתחום מציינים כי אחוז הצבעה נמוך בערים גדולות הוא תופעה עולמית, שעשויה לנבוע מאנונימיות ופחות תחושת קהילתיות. הם מדגישים כי אחוז ההצבעה משפיע ישירות על אחוז החסימה, כאשר אחוז הצבעה גבוה יותר מקשה על מפלגות קטנות להיכנס לכנסת. גורמים אלו עשויים להכריע את תוצאות הבחירות, במיוחד כאשר מפלגות מסוימות נמצאות בסכנת אי-מעבר לאחוז החסימה.

הפעם, צעירים בני דור ה-Z, המהווים כ-640 אלף מצביעים פוטנציאליים, עשויים להשפיע משמעותית על התוצאה. גם המגזר הערבי מראה מוטיבציה גוברת להצביע. מפלגות מנסות להניע מצביעים באמצעות מסרים של פחד ותקווה, כאשר חלקן אף למדו משיטות הצבעה במדינות אחרות. נציגויות ישראל בעולם אף הציגו אחוז הצבעה גבוה במיוחד, כ-87%.