העיר שמובילה באחוז ההצבעה וזו שחצי מתושביה נשארים בבית

אחוז ההצבעה בבחירות הקרובות צפוי להיות הגורם המכריע, ולא סוגיות פוליטיות או אישיות. בעוד שבבחירות הקודמות עמד אחוז ההצבעה על כ-70%, היסטורית הוא היה גבוה יותר, ועמד על כ-87% בבחירות הראשונות. מומחים סבורים כי אחוז הצבעה גבוה יותר מחזק את הגוש המרכזי, בעוד שאחוז הצבעה נמוך יותר עשוי להשפיע על מפלגות קטנות ועל אחוז החסימה.

במפלגות הגדולות, כמו "ישר" והליכוד, מתנהל מאמץ מרוכז להגברת ההצבעה. מפלגת "ישר" משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת לניתוח נתוני הצבעה ומיפוי אזורים בעלי פוטנציאל תמיכה גבוה, תוך התמקדות בהנעת מצביעים פוטנציאליים. גם מפלגות אחרות, כמו זו של נפתלי בנט, משקיעות מאמצים באיתור ופנייה למתלבטים, ולעיתים אף למעוזי יריבים, כפי שקורה בקמפיין "הפרלמנטים" של הליכוד.

בחיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, נרשמו בבחירות האחרונות אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין עשר הערים הגדולות, כ-55% בלבד. גם תל אביב ונתניה הציגו נתונים נמוכים. לעומתן, בני ברק מובילה באחוז ההצבעה עם כ-76.5%, אחריה פתח תקווה וראשון לציון. במגזר החרדי נרשם ממוצע הצבעה גבוה של 82%, בעוד שבמגזר הערבי עמד על כ-53% בלבד.

פרופסורים המתמחים בנושא מציינים כי אחוז הצבעה נמוך בערים גדולות הוא תופעה עולמית, שעשויה לנבוע מאנונימיות ומפחות תחושת שייכות קהילתית. בעיריית תל אביב אף הופצה הודעה הטוענת לטעות סטטיסטית בנתוני ההצבעה הנמוכים, בניסיון להילחם בתדמית האדישה של העיר. בבני ברק, לעומת זאת, בולט היעדר כרזות ושלטי בחירות, דבר המיוחס לכעס במגזר החרדי על המפלגות.

ההשפעה של אחוז ההצבעה על אחוז החסימה משמעותית, שכן הוא קובע את מספר הקולות הנדרש לכניסה לכנסת. עלייה באחוז ההצבעה, במיוחד בריכוזים חילוניים וערביים, עשויה לחזק את גוש השינוי, בעוד שעלייה בריכוזים חרדיים ודתיים תחזק את גוש נתניהו. צעירים, ובפרט דור ה-Z, מהווים כוח משמעותי שיכול להשפיע על התוצאות, כאשר כ-640 אלף מצביעים חדשים צפויים להצביע לראשונה. גם במגזר הערבי ישנה מוטיבציה גוברת להשפיע על התוצאות.