לא מי יעבור גוש, אלא מי בכלל יגיע לקלפי

בחירות בישראל אינן מוכרעות בהכרח על ידי מעבר קולות בין גושים, אלא בעיקר על ידי שיעור ההצבעה ואחוז החסימה. כך, בבחירות 2022, שוויון הקולות הוכרע על ידי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. ככל שהבוחרים מתבצרים בעמדותיהם, ניתוח דפוסי ההצבעה במגזרים השונים הופך לקריטי להבנת הרכבת הממשלה.

אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25%, השווה לכארבעה מנדטים. בבחירות האחרונות, שיעור הקולות המבוזבזים עמד על שיא של 8.8%, שהם 417 אלף קולות. בבחירות 2022, גוש נתניהו וגוש השינוי קיבלו כ-2.3 מיליון קולות כל אחד, אך רוב הקולות המבוזבזים היו בצד השמאלי של המפה, עם אובדן של 151 אלף קולות למרצ ו-139 אלף לבל"ד, מה שהעניק לגוש נתניהו יתרון של 8 מנדטים.

לקראת הבחירות הקרובות, קיים חשש לאובדן של עד 735 אלף קולות, אם כי המספר בפועל צפוי להיות נמוך יותר. מפלגות רבות, כמו עמך ישראל, המילואימניקים, הציונות הדתית וכחול לבן, נמצאות בסכנת בזבוז קולות. מפלגות כמו הציבור החרדי, נעם ותנועת אחי צפויות לבזבז כמות משמעותית של קולות.

שיעור ההצבעה מהווה גורם משמעותי נוסף, כאשר שיעורים נמוכים יותר נצפים בשכבות חלשות ובפריפריה. קשה לחזות את שיעורי ההצבעה במדויק, מכיוון שאנשים נוטים להמעיט באמירתם שלא יצביעו. בעבר, הליכוד הפיץ את המיתוס על 300 אלף מצביעים שיושבים בבית, אך בפועל קולות אלו עברו למפלגות ימין אחרות. נתניהו הצליח להגביר את ההצבעה לגוש על ידי מתן לגיטימציה לעוצמה יהודית, אך כעת גם גוש נתניהו סובל ממאוכזבים, במיוחד בקרב החרדים.

החרדים מאוכזבים מהמפלגות החרדיות שלא העבירו חוק השתמטות, וצפויה הצבעת מחאה למפלגת הציבור החרדי. מפלגות שהבוחרים שלהן מאוכזבים צפויות לסבול גם ממחסור במתנדבים. בנוסף, בג"ץ הטיל איסור על משקיפים מהקלפי לדווח מי הצביע, מה שמסבך את מערכי הנעת הבוחרים.