לא נאה אבל מתקבל | שקרי הסקר בסקרי השקר; אבו יאיר ואבו גוש
המאמר טוען שקמפיינים פוליטיים בישראל אינם משנים את תמונת הגושים, אלא רק מחזקים את הקיים. הוא מבקר את הסתירות בקמפיינים של הימין והשמאל, במיוחד בנוגע ליחס לחרדים ולמפלגות ערביות. נטען כי בן גביר מצליח בקמפיין שלו, בניגוד לווינטר, וכי נתניהו עשוי לשנות את המפה הפוליטית לאחר הבחירות. בנוסף, מוצגת המחלוקת סביב ציון יום הזיכרון ל-7 באוקטובר, המעידה על חוסר אמון במוסדות המדינה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- קמפיינים פוליטיים בישראל נועדו לשמר את הקיים ולא ליצור שינוי אמיתי בתמונת הגושים.
- המאמר מבקר סתירות בקמפיינים של הימין והשמאל, במיוחד בנוגע ליחס לחרדים ולמפלגות ערביות.
- בן גביר מצליח בקמפיין שלו, בעוד עופר וינטר מתקשה, ככל הנראה בשל אסטרטגיות שונות.
- נתניהו מבין את המצב וייתכן שיפעל לסיום שלטון הגושים לאחר הבחירות.
- מחלוקת סביב ציון יום הזיכרון ל-7 באוקטובר מעידה על חוסר אמון במוסדות המדינה.
- המאמר מפרסם במוסף 'יתד השבוע' של 'יתד נאמן'.
המאמר מנתח את האסטרטגיות הפוליטיות והקמפיינים הנערכים בישראל, וטוען כי הם אינם מייצרים שינוי אמיתי בתמונת הגושים הפוליטיים, אלא נועדו בעיקר לשמר את הקיים ולמנוע זליגה בין מפלגות. הכותב מצביע על כך שתוצאות הבחירות האחרונות מוכיחות שהבוחרים נשארים נאמנים לגוש שלהם, וכי התזוזות בין המפלגות הן מינוריות ומתרחשות בעיקר בתוך הגושים. הדבר בולט במיוחד בסקרים האחרונים, בהם מועמדים כמו עופר וינטר מציגים פערים גדולים בין סקר לסקר, מה שמצביע על חוסר יציבות או על השפעת מתודולוגיית הסקרים.
המאמר מבקר את הקמפיינים של מפלגות הימין והשמאל, ומדגיש את הסתירות הפנימיות בהם. לדוגמה, מפלגות שמאל רואות לגיטימציה בשותפות עם מפלגות ערביות, שאינן מכירות במדינה ואינן משרתות בצה"ל, בעוד שהן תוקפות את המפלגות החרדיות על אי-גיוסן. באופן דומה, מפלגות ימין ותוקפות את החרדים, אך גם מפלגות שמאל משתמשות במסרים דומים נגדם. נתניהו, לפי המאמר, מבין את המצב וייתכן שיפעל לסיום שלטון הגושים לאחר הבחירות, אולי אף ללא המפלגות החרדיות.
בנוסף, המאמר מתייחס להצלחת הקמפיין של בן גביר, המבוסס על "רעש וצלצולים" והצהרות חסרות בסיס, לעומת עופר וינטר שמתקשה למצוא את מקומו. נטען כי בן גביר מצליח לרתום אליו מצביעים מהציבור החרדי, בעוד שסמוטריץ' מתקשה לשמר את בסיס תמיכתו. המאמר גם נוגע במחלוקת סביב ציון יום הזיכרון לטבח ה-7 באוקטובר, כאשר חלק מהציבור מעדיף את התאריך הלועזי על פני התאריך העברי שנקבע בחוק, מה שמצביע על חוסר אמון במוסדות המדינה ובמסורת היהודית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
