נתניהו מאיים על יסודות הכלכלה הישראלית, מומחים מזהירים מקריסה

ניתוח כלכלי שפורסם בעיתון "כלכליסט" מזהיר כי כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין את הכלכלה הישראלית להתמודדות עם סנקציות בנקאיות בינלאומיות עלולה לפגוע ביסודות שאפשרו לה להימנע ממשברים פיננסיים חמורים בשנים האחרונות. דבריו של נתניהו על הסתמכות על מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין עוררו ביקורת רחבה מצד כלכלנים ומומחי הייטק.

האזהרות מגיעות לאחר שנתניהו הצהיר ביום שישי כי הוא חושש מסנקציות בנקאיות על ישראל וכי ביקש להכין תוכנית להתמודדות עם תרחיש זה, המכונה "כלכלה עוקפת", וכן ציין כי הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל עלול להיפסק בעתיד.

לדברי כותב הניתוח, אדריאן פילוט, נתניהו הצליח במשך למעלה מעשור לנהוג במדיניות כלכלית פופוליסטית מבלי להיתקל במשבר פיננסי, הודות לשלושה גורמים עיקריים: ההייטק, החסכונות המנוהלים על ידי מוסדות השקעה מקומיים ובנק ישראל. עם זאת, יסודות אלו תלויים בהמשך שילובה של ישראל במערכת הפיננסית המערבית, מה שהופך כל בידוד פיננסי אפשרי לאיום ישיר על יציבות הכלכלה.

הניתוח מסביר כי למרות הוצאות ממשלתיות גבוהות והעברת כספים לקבוצות פוליטיות, הכלכלה הישראלית לא קרסה בזכות ההייטק שמושך השקעות ומייצר הכנסות ייצוא גבוהות, הסתמכות הממשלה על חסכונות מקומיים למימון החוב הציבורי, ואמון בבנק ישראל לניהול מוניטרי ובלימת אינפלציה. נתונים מראים כי עודף החשבון השוטף עלה מ-6.1 מיליארד דולר ב-2009 ל-16.7 מיליארד דולר ב-2024. כמו כן, השוק המקומי ספג 81% מהמימון שגויס ב-2024, למרות הורדות דירוג אשראי. האינפלציה בישראל עמדה על 4.4% ב-2022, לעומת 8.7% בעולם.

פילוט מציין כי גורמים אלו לא נוצרו בתקופת ממשלות נתניהו, אלא עברו בירושה, אך סייעו לו להמשיך במדיניותו ללא עלות כלכלית ישירה. הוא מזהיר כי היעדר סימני משבר ברורים עלול להפחית את הלחץ להגן על יסודות הכלכלה.

נתניהו עצמו אמר בראיון כי הוא חושש מסנקציות בנקאיות בינלאומיות וכי ביקש להכין תוכנית לתרחיש זה, הכוללת ערוצים כלכליים חלופיים ושימוש במטבעות שיאפשרו לעקוף מגבלות פיננסיות. הוא הדגיש את הצורך להיערך לשינויים ביחסים עם ארה"ב ואת האפשרות שהסיוע הביטחוני לא ימשיך. דברים אלו עוררו מחלוקת, כאשר תומכים רואים בכך צעד זהיר, בעוד מתנגדים מזהירים כי כלכלה אלטרנטיבית מבוססת מטבעות קריפטוגרפיים אינה פותרת את הסיכונים של אובדן גישה לשווקים פיננסיים גלובליים.

ראש המועצה הכלכלית הלאומית, פרופ' אבי שמחון, אישר כי נתניהו "חושב על זה" ובוחן כלכלה חלופית. גורם מקורב לנתניהו הגן על הצורך להיערך לשינויים פוליטיים בינלאומיים, גם אם הסנקציות אינן מיידיות.

מנגד, מומחי הייטק וכלכלנים הזהירו כי הסתמכות על מטבעות קריפטוגרפיים אינה יכולה לפצות על שילוב ישראל בכלכלה העולמית. אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, השווה מודל כלכלי מבודד כזה למודלים של איראן וצפון קוריאה, והדגיש את חשיבות הסחר עם ארה"ב, אירופה ואסיה. פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב הזהיר כי סנקציות עלולות להוביל לאבטלה מהירה, היעלמות השקעות ופגיעה במעמד הבינלאומי של ישראל. הייטקיסטים הזהירו כי מודל כלכלי מבודד עלול להוביל לסגירת חברות או העברתן לחו"ל, תוך עצירת השקעות חדשות ופגיעה בתעסוקה.

החששות נובעים מכך שיסודות הכלכלה הישראלית תלויים בקשר עם המערכת הפיננסית המערבית, כולל גישה לשוקי הון אמריקאיים, השקעות זרות, והסתמכות על יתרות מטבע חוץ. הניתוח מציין כי המתיחות הפוליטית הפנימית, כמו זו שנרשמה ב-2023 סביב הרפורמה המשפטית, חשפה את רגישות השווקים לסיכונים פוליטיים. בעוד מקורבים לנתניהו רואים בהכנת חלופות צעד זהיר, מומחים מזהירים כי מעבר לכלכלה תחת סנקציות ובידוד עלול לפגוע במקורות המימון, ההשקעות והייצוא, ולערער את יציבות הכלכלה.