תוכנית נתניהו להתמודדות עם סנקציות עלולה לפגוע קשות בכלכלה הישראלית
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחן דרכים חלופיות לביצוע פעולות פיננסיות במקרה של הטלת סנקציות בינלאומיות, כולל שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. פרשנים כלכליים מביעים ספק לגבי יעילות הפתרון המוצע, וחוששים כי הצעדים עלולים להוביל למשבר כלכלי חמור בישראל, כולל ניתוק ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT. בנוסף, קיים חשש מהפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי, שעשוי להכביד על תקציב הביטחון ב-11 מיליארד שקלים בשנה. השילוב של שני התרחישים עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית, בהכנסות ממסים, בהוצאות הממשלה ובאיכות החיים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- תוכנית נתניהו לשימוש בבלוקצ'יין להתמודדות עם סנקציות מעוררת ספקות לגבי יעילותה.
- קיים חשש מישראל תנותק ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT במקרה של סנקציות.
- הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי עלולה להכביד על תקציב הביטחון ב-11 מיליארד שקלים בשנה.
- משקיעים זרים עלולים להירתע מישראל בשל חשש מבידוד פיננסי.
- סקטור ההייטק הישראלי עלול להיפגע קשות מהגבלות פיננסיות.
- שילוב של סנקציות והפסקת סיוע אמריקאי עלול להוביל למשבר כלכלי חמור.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחן דרכים חלופיות לביצוע פעולות פיננסיות במקרה של הטלת סנקציות בינלאומיות, כולל שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. עם זאת, פרשנים כלכליים מביעים ספק לגבי יעילות הפתרון המוצע, וחוששים כי הצעדים עלולים להוביל למשבר כלכלי חמור בישראל, כולל ניתוק ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT. בנוסף, קיים חשש מהפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי, שעשוי להכביד על תקציב הביטחון ב-11 מיליארד שקלים בשנה.
הפרשן הכלכלי רוי ברגמן ציין כי הצהרותיו של נתניהו בנוגע להתמודדות עם הגבלות פיננסיות אפשריות והפסקת הסיוע האמריקאי עלולות להשפיע לרעה על הכלכלה עוד לפני הטלת סנקציות בפועל. הוא הסביר כי עצם האפשרות של בידוד פיננסי עלולה להרתיע משקיעים זרים. ברגמן הדגיש כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, למרות היותה פתרון טכני, אינה יכולה להחליף את המערכת הבנקאית הבינלאומית המלאה, וכי שיתוף פעולה מצד שותפים זרים הוא חיוני. הוא השווה את המצב לאלו שהוטלו על רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה, שכללו ניתוק בנקים רוסיים מ-SWIFT.
ברגמן הזהיר כי הצהרות מסוג זה עלולות להשפיע על עסקים ומשקיעים בינלאומיים, שישקלו מחדש את תוכניותיהם בישראל מחשש לקשיים עתידיים בהעברת כספים ורווחים. הדבר עלול לפגוע במיוחד בסקטור ההייטק, המסתמך רבות על שווקים זרים והון זר. הוא אף ציין כי יזמים ישראלים כבר מעדיפים לרשום חברות בארצות הברית, והמצב עלול להאיץ מגמה זו.
בנוסף, ברגמן התייחס לחשש מהפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי, המוערך ב-3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת הסכם שנחתם ב-2016 ופג תוקף ב-2028. הפסקת הסיוע תחייב את ישראל להגדיל את תקציב הביטחון שלה, מה שעלול לפגוע במימון תוכניות אזרחיות. ברגמן סיכם כי שילוב של שני התרחישים השליליים, הפסקת הסיוע האמריקאי והטלת סנקציות פיננסיות, עלול להוביל לפגיעה משמעותית בצמיחה הכלכלית, בהכנסות ממסים, בהוצאות הממשלה ובאיכות החיים של האזרחים.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
