נתניהו מחבל במנגנון ששמר עליו ועל יציבות המשק

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע בראיון חשש מסנקציות בנקאיות על ישראל וצורך ב״כלכלה עוקפת״. הדבר מעלה חשש כי הבסיס הכלכלי שאפשר לישראל להימנע ממשבר בעשור וחצי האחרונים עלול להתערער.

המאמר מסביר כיצד ישראל הצליחה, בניגוד למודלים כלכליים קלאסיים, להימנע ממשבר למרות מדיניות פיסקלית מרחיבה ופופוליסטית. זאת, בזכות שלושה גורמי הגנה (באפרים): ראשית, מגזר יצוא עתיר הידע, שאינו נפגע מהתחזקות השקל. שנית, בסיס המשקיעים המוסדיים המקומי, המממן את הממשלה. שלישית, בנק ישראל, ששומר על יציבות המחירים והציפיות.

גורמים אלו, שלא נוצרו על ידי ממשלות נתניהו אלא התקבלו בירושה, נשמרו ואף חוזקו על ידו. הדבר יצר אפקט מיסוך, שבו השווקים לא הענישו על הפופוליזם, אך גם מנע תמריץ לתחזק את היסודות הכלכליים.

הממשלה הנוכחית חשפה סדקים במודל זה, כאשר הפוליטיקה הפנימית (ההפיכה המשטרית) גרמה לניתוק זמני של השקל מהנאסד"ק. בנוסף, יותר מ־60 כלכלנים התריעו מפני בידוד וסנקציות. המאמר מדגיש כי שלושת גורמי ההגנה תלויים במערכת הפיננסית המערבית, ו״כלכלה עוקפת״ אינה תחליף להם. המודל שאפשר לנתניהו לנהל מדיניות פופוליסטית התבסס על ההנחה שישראל נשארת חלק מהמערב. כעת, נשאלת השאלה האם על ישראל להתכונן לעולם ללא חיבור זה, או למנוע אותו.