החשש: תוכנית נתניהו עלולה לפגוע ביציבות הכלכלה הישראלית

כלכלת ישראל, שהפגינה עמידות לאורך שנים מול מלחמות וגירעונות תקציביים, עומדת בפני אתגר חדש בעקבות הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו על אפשרות לסנקציות בנקאיות בינלאומיות. כלכלנים מזהירים כי ניסיון ליצור מערכת פיננסית חלופית לא יצליח להחליף באופן מלא את הקשרים הבינלאומיים הקיימים, ועלול לסכן שלושה מנגנוני יציבות מרכזיים של הכלכלה הישראלית.

על פי ניתוח של הפרשן הכלכלי אדריאן פילוט, שלושת עמודי התווך של יציבות הכלכלה הישראלית הם יצוא ההייטק, קרנות הפנסיה וההשקעות, ובנק ישראל. כל אלה תלויים באופן ישיר בגישה לשווקים הפיננסיים המערביים, וסנקציות חמורות עלולות לשבש את פעילותם.

הדיון בנושא החל בעקבות ראיון שנתן נתניהו, בו העלה את האפשרות להטלת מגבלות בנקאיות על ישראל וקרא להיערכות מוקדמת באמצעות פיתוח מנגנוני תשלום חלופיים. עם זאת, הבעיה חורגת מעבר לאיתור דרכים חדשות להעברת כספים. המערכת הפיננסית הבינלאומית מספקת לישראל גישה להשקעות, שווקים זרים, עתודות מטבע חוץ ומנגנוני מימון לחוב הממשלתי.

במהלך 15 השנים האחרונות, הכלכלה הישראלית גילתה חוסן מפתיע למרות הוצאות תקציביות משמעותיות, כולל הוצאות על הסכמים קואליציוניים שהגיעו לשיא של כ-5.24 מיליארד שקלים בשנה בממוצע בין 2023 ל-2025. למרות זאת, הכלכלה צמחה, השקל נותר יציב, ויתרת התשלומים הייתה חיובית. שלושת המנגנונים שסייעו בכך הם:

1. **יצוא ההייטק:** בניגוד לענפי יצוא מסורתיים, חברות הייטק ישראליות מצליחות בזכות פיתוחים ייחודיים. למרות התחזקות השקל ב-18.3% בין 2009 ל-2019, יצוא ההייטק המשיך להניב עודפי חשבון עובר ושב משמעותיים, שהגיעו ל-16.7 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, סקטור זה תלוי מאוד בקשרים פיננסיים בינלאומיים, כולל גישה לשוקי ההון האמריקאיים. 2. **קרנות הפנסיה והחיסכון:** החיסכון הפנסיוני המחייב יצר בסיס גדול של משקיעים מוסדיים מקומיים, המסוגלים לרכוש אג"ח ממשלתיות ולממן את צרכי התקציב. הדבר הפחית את התלות במלווים זרים. למרות הורדות דירוג אשראי, ישראל הצליחה לגייס סכומים גדולים בשוק המקומי, כאשר 81% מהגיוסים ב-2024 (278 מיליארד שקלים) בוצעו באופן פנימי. עם זאת, חלק ניכר מנכסי הקרנות מושקע בחו"ל, ובידוד פיננסי עלול לפגוע בגישה אליהם. 3. **בנק ישראל:** עצמאות הבנק המרכזי ושמירה על אמון במדיניות המוניטרית סייעו בריסון ציפיות האינפלציה. חוק בנק ישראל מ-2010 חיזק את עקרון אי-מימון הגירעון התקציבי על ידי הבנק. למרות אינפלציה עולמית גבוהה ב-2022 (8.7%), בישראל היא עמדה על 4.4%. עם זאת, גם יכולות בנק ישראל תלויות במערכת הפיננסית הבינלאומית, שכן עתודות המט"ח מוחזקות במכשירים פיננסיים זרים.

הפרשן מדגיש כי כל שלושת המנגנונים הללו תלויים בהשתתפות מלאה של ישראל בסחר ובפעילות פיננסית בינלאומית, ומנגנוני תשלום חלופיים לא יוכלו להחליפם. בנוסף, הכלכלה מפגינה רגישות גוברת להחלטות פוליטיות פנימיות, כפי שהודגם בתקופת המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. יותר מ-60 כלכלנים כבר הביעו התנגדות לתרחיש של בידוד בינלאומי, והזהירו מפני הסיכונים הכרוכים בהגבלת הגישה לשווקים הפיננסיים הגלובליים. הסכנה העיקרית היא קריסתם המקבילה של מנגנוני ההגנה הכלכליים של ישראל.