עדות מנדלבליט היא חלק מהטענה להגנה מן הצדק

עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשויה להיות מרכזית לטענת ההגנה ל״הגנה מן הצדק״. טענה זו, המעוגנת בחוק, מאפשרת זיכוי נאשם אם הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. ההגנה מתכננת להשתמש בעדותו של מנדלבליט כדי לבסס שתי עילות לטענה זו: פעולות חקירה חמורות שבוצעו ללא אישורו, והצטברות של מחדלים ופעולות לאורך ההליך, אשר יחד מהווים סתירה מהותית של עקרונות הצדק.

לטענת ההגנה, אישורו של היועץ המשפטי לממשלה נדרש על פי חוק יסוד הממשלה לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה, ואי-קבלת אישור זה מהווה פגם חוקתי חמור. לטענתם, אם בוצעו פעולות חקירה ללא אישורו, הדבר מצדיק את פסילת כל הראיות שהושגו כתוצאה מכך, בדומה לכלל "פרי העץ המורעל" הנהוג בארה"ב. בנוסף, ההגנה תציג שורה ארוכה של טענות נגד אופן ניהול החקירה, הכוללות התעלמות מראיות מזכות, תנאי חקירה קשים, חיפושים בלתי חוקיים, פגיעה בזכות הייצוג, אי העברת חומר להגנה והדלפות מגמתיות. עדויות שונות, כולל זו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, מחזקות לטענת ההגנה את טענותיה.

ההגנה טוענת כי עדותו של מנדלבליט נועדה להוכיח את חומרת הפגמים בחקירה, עד כדי פסילת כתב האישום כולו. גם אם טענה זו לא תתקבל, הפגמים שיתגלו עשויים לחזק טענות אחרות של ההגנה. התביעה, מנגד, צפויה לטעון כי מדובר בפגמים פרוצדוראליים בלבד, שאינם מצדיקים את פסילת האישום. חשוב לציין כי מנדלבליט טרם עבר חקירה נגדית, והתביעה טרם הגיבה באופן רשמי לטענות ההגנה. למרות שההגנה מכירה בכך שאין מדובר ב"תפירת תיקים" פוליטית, היא טוענת כי התגלו חובבנות, התעלמות מכללים חוקיים ומקצועיים, ואף "קונספציה" מצד החוקרים והתביעה. לטענתם, הממצאים מחייבים בדיקה רצינית במשטרה ובפרקליטות.