יותר מ-150 אלף נרשמים על כ-11 אלף דירות: הפער שמצעי הבחירות מתקשים לסגור

בשנת 2025, כ-152,000 משקי בית ביקשו להשתתף בתוכנית הממשלתית "דירה בהנחה", במסגרתה הוגרלו כ-11,000 דירות. ההגרלה העשירית לבדה משכה כ-135,000 משתתפים, מה שמציג יחס של יותר מ-10 נרשמים לכל דירה. תוכנית זו מציעה הנחה של עד 25% ממחיר השוק, עד תקרה של כ-550,000 שקל, ומתמקדת ביישובים זולים יותר. למרות ההטבה המשמעותית לזוכים, היא מגיעה למעטים בלבד, ותועלתה משתנה בהתאם למיקום ולוח הזמנים של הבנייה.

בקיץ האחרון, כ-36% מהדירות החדשות נמכרו בסבסוד ממשלתי, מה שמדגיש את תלות הקבלנים בכלי זה. במקביל, קיים מלאי של כ-86,000 דירות חדשות ממתינות לקונים, ומחירי הדירות בשוק החופשי ירדו בכ-1.8% בשנה האחרונה. בנק ישראל מציין כי מלאי הדירות למכירה נותר גבוה ויציב, וקצב התחלות הבנייה, אף שירד מעט ברבעון השני, נותר ברמה גבוהה. הבעיה המרכזית כיום היא התאמה בין המחיר, המיקום ויכולת המימון של הרוכשים, ולאו דווקא כמות הדירות.

בצד השכירות, המצב הפוך: שכר הדירה בחוזים שהוחלפו עלה בכ-5.3% בשנה האחרונה, ובחוזים מתחדשים בכ-2.4%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עולה בכ-3.8% בקצב שנתי. ייתכן ששכר הדירה ימשיך לעלות, בין היתר משום שחלק מהקונים הפוטנציאליים נשארים בשכירות.

שיעור הבעלות על דירה בישראל עמד ב-2024 על כ-71%, כאשר כשליש מהמשפחות גרות בשכירות. שוק השכירות לטווח ארוך והדיור הציבורי עדיין קטנים בהיקפם. מלאי הדיור הציבורי, שירד במשך שנים, גדל ב-2025 בכ-150 דירות בלבד, היקף זניח ביחס לביקוש. הבטחות המפלגות לפתרון משבר הדיור, הכוללות קיצור הליכי תכנון, הרחבת השכירות המוסדרת והגדלת הדיור הציבורי, חוזרות על עצמן אך היישום איטי. במערכת הבחירות הנוכחית, נושא הדיור תופס מקום קטן יותר, והצעות רבות מתמקדות בסיוע לרוכשים, מה שעלול, ללא הגדלת היצע מקבילה, לדחוף מחירים למעלה. הממשלה הבאה תתמודד עם תקציב ביטחון גבוה ומרחב פיסקלי מצומצם, מה שיקשה על יישום תוכניות דיור יקרות.