הערים שנשארו בבית: מפת הקולות שיכולה להכריע את הבחירות

ניתוח של תוצאות הבחירות לכנסות ה-24 וה-25, שנערך על ידי ניר סמילגה עבור N12, חושף קשר חזק בין המצב הסוציו-אקונומי של יישובים לבין הצבעתם לגושים פוליטיים. בערים יהודיות, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה נמוך יותר, כך גבר שיעור ההצבעה למפלגות הקואליציה, בעוד שתושבים באזורים אמידים יותר נטו להצביע למפלגות האופוזיציה.

מפלגות הקואליציה לא זכו לרוב ביישובים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים ביותר (8-10), ורק ביישובים בודדים באשכולות 6 ו-7. לעומת זאת, ברוב היישובים מהאשכולות הנמוכים מ-5, רוב התושבים הצביעו למפלגות האופוזיציה, למעט כרמיאל, מעלות-תרשיחא ונוף הגליל. מגמות אלו נצפו גם בבחירות לכנסת ה-24.

שיעורי ההצבעה משתנים באופן דרמטי בין ערים. בת ים וחיפה הציגו את שיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין הערים הגדולות (51% ו-56% בהתאמה), כאשר רוב מצביעי בת ים הלכו לקואליציה. גם בירושלים ובתל אביב שיעורי ההצבעה נמוכים מהממוצע הארצי (62% ו-60% בהתאמה). בני ברק הובילה בשיעור ההצבעה (77%), כאשר רובם המכריע הצביעו למפלגות חרדיות. מודיעין עילית וביתר עילית הציגו שיעורי הצבעה גבוהים במיוחד (82%), בעוד אום אל-פחם הציגה שיעור נמוך (כ-38%). יישובים דרוזים ברמת הגולן, כמו מג'דל שאמס ובוקעתא, הציגו שיעורי הצבעה נמוכים במיוחד (פחות מרבע מהתושבים).

הניתוח מצביע על תל אביב כעיר בעלת פוטנציאל הקולות הגדול ביותר עבור גוש השינוי, למרות שיעור הצבעה נמוך יחסית. ירושלים מוצגת כעיר מפתח עבור האופוזיציה, אך גם שם נרשם שיעור הצבעה נמוך מהממוצע. לעומת זאת, ירושלים נחשבת לעיר חשובה עבור הקואליציה, שכן רוב מוחלט של תושביה הצביעו למפלגותיה, ועידוד הצבעה שם צפוי לתגמל אותה. ערים נוספות שצוינו כחשובות לקמפיין הקואליציה הן תל אביב, נתניה, חיפה ובאר שבע.

הניתוח של סמילגה משקלל נתונים כמו חלקו של היעד בקולות, אחוז ההצבעה לעומת הממוצע הארצי, והשינוי באחוז ההצבעה בין שתי מערכות הבחירות האחרונות. הוא מאפשר לבחון את דפוסי ההצבעה מזוויות שונות, תוך סינון לפי מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים.