שבוע לפני בחירות: שר החינוך ביטל את מבחני מייצ"ב
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
שר החינוך יואב קיש הודיע על ביטול זמני של מבחני מייצ"ב, שבוע לפני הבחירות לכנסת. ההחלטה התקבלה בעקבות דוח של פרופ' עמי מויאל, שקבע כי יש לתקן את המבחנים. פעילות הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) הושעתה עד ליישום התיקונים. המבחנים, שתוצאותיהם הצביעו על רמת ידע נמוכה במקצועות הליבה ופערים חברתיים, יידונו מחדש רק לאחר הקמת הממשלה החדשה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- שר החינוך יואב קיש ביטל את מבחני מייצ"ב עד לתיקונם, שבוע לפני הבחירות לכנסת.
- ההחלטה התקבלה בעקבות דוח של פרופ' עמי מויאל שהמליץ על שינויים במבחנים.
- פעילות הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) הושעתה עד ליישום התיקונים.
- תוצאות המבחנים הקודמים הצביעו על רמת ידע נמוכה במדעים, מתמטיקה ואנגלית.
- הפערים הגדולים ביותר נרשמו בין קבוצות סוציו-אקונומיות שונות.
- סוגיית המבחנים תיפתר סופית רק לאחר הקמת הממשלה החדשה.
שר החינוך, יואב קיש, הודיע בבוקר יום שלישי, 20 באוקטובר, על החלטתו לבטל זמנית את מבחני מייצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית) עד לתיקונם בהתאם למסקנות דוח שפורסם יום קודם לכן על ידי פרופ' עמי מויאל, יו"ר ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. על פי הנחיית השר, הושעתה פעילותה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) עד ליישום מלא של ההחלטות, ואנשיה נאסר עליהם להיכנס למשרדי המשרד. ההחלטה התקבלה שבוע בלבד לפני הבחירות לכנסת, על רקע סכסוך חריף בין השר קיש למנכ"ל ראמ"ה, גל אלון, שפרץ לאחר פרסום תוצאות המבחנים. השר קיש מסר כי קיבל את המלצותיו של פרופ' מויאל והדגיש: "כל עוד המלצות אלו לא ייושמו, לא נפרסם דוחות עם נתונים שגויים. כשהטעויות יתוקנו, נחזור לעבודה מלאה". לפיכך, סוגיית המבחנים ופעילות ראמ"ה תיפתר רק לאחר הבחירות והשבעת הממשלה החדשה, ואין ודאות אם קיש, או נציג ליכוד אחר, ימשיך לכהן כשר החינוך. מבחני מייצ"ב, המהווים מבחן סטנדרטי בישראל, בודקים את רמת הידע של התלמידים, את האקלים הבית ספרי ואת יעילות הוראת תוכניות הלימודים. על פי פרסומים קודמים, השר קיש פרסם ב-8 בספטמבר את תוצאות מבחני מייצ"ב, לאחר שסירב לחשוף אותן במשך חודשים בשל חילוקי דעות עם ראמ"ה, וטען כי הנתונים עובדו באופן מוטה. הנתונים שפורסמו הצביעו על רמת ידע נמוכה במדעים, מתמטיקה ואנגלית, וכן על פערים משמעותיים בין קבוצות סוציו-אקונומיות ומגזרי חינוך שונים. המצב החמור ביותר נרשם במדעים וטכנולוגיה בכיתות ט', כאשר רק 3% מהתלמידים הגיעו לרמה גבוהה, 16% לרמה בינונית-גבוהה, ו-81% לרמות הנמוכות. גם בקרב תלמידים מבתי ספר עבריים ממשפחות מבוססות, כמעט מחצית הגיעו לרמה נמוכה. לא נמצא הבדל משמעותי בין תלמידים דוברי עברית וערבית, כאשר רמת ידע נמוכה אופיינית לשתי הקבוצות. התוצאות הגבוהות ביותר במדעים נרשמו במגזר הדרוזי ובין תלמידים דוברי ערבית ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי בינוני. התוצאות הנמוכות ביותר נרשמו בקרב תלמידים דוברי עברית ממשפחות מעוטות יכולת. בבתי ספר ממלכתיים, 3% הגיעו לרמה גבוהה, 18% לרמה בינונית-גבוהה, ו-53% לרמה נמוכה. בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, 2% הגיעו לרמה גבוהה, ו-57% לרמה נמוכה. הפערים בולטים במיוחד בהשוואה בין קבוצות סוציו-אקונומיות: בקרב משפחות מבוססות, 3% הגיעו לרמה גבוהה ו-47% לרמה נמוכה, לעומת 1% ו-66% בהתאמה בקרב משפחות מעוטות יכולת. בין בנים ובנות לא נמצא הבדל משמעותי. פרופ' מויאל, שחקר את התוצאות, קבע כי אין בסיס לפקפק במהימנות הנתונים, אך הציע צעדים לשיפור המצב, כולל הקמת גופים מתאמים, בחינה מחדש של הוראות קיימות, הרחבת הפורמט הדיגיטלי, הגברת מוטיבציית תלמידים ושינויים בחקיקה הנוגעת למעמד ראמ"ה.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.