הגשות בכתב יד ושחזור העבודה בעל פה: בכירי האקדמיה מול מהפכת ה־AI

הופעתם של מודלי שפה גדולים ובינה מלאכותית יוצרת באקדמיה מחוללת משבר ומהפכה באופן פעולתן של אוניברסיטאות. היכולת לייצר עבודות הגשה ולפתור תרגילים בקלות ללא התמודדות מעמיקה עם החומר, הופכת את שיטות ההערכה המסורתיות ללא רלוונטיות. כתוצאה מכך, אוניברסיטאות בארץ ובעולם נאלצות לשנות באופן מהותי את דרכי ההוראה וההערכה, כאשר חלקן חוזרות למבחנים בכתב ונוכחות חובה, בעוד אחרות מעודדות שילוב AI ליצירת תוצרים מתקדמים.

פרופ' דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, מציין כי כלי AI מקשים על תהליך הלמידה המסורתי של שיעורי בית, שכן הם מספקים תשובות מוכנות. סקרים מצביעים על שימוש נרחב ב-AI בקרב סטודנטים: 57% מהסטודנטים בקולג'ים בארה"ב משתמשים ב-AI לפחות פעם בשבוע, ובישראל 58% משתמשים בו יום-יומית, אך 60% מהם מדווחים על חוסר הנחיות ברורות מהאוניברסיטאות.

ד"ר צחי רז מהאוניברסיטה העברית מציע כלים להתמודדות, כמו בדיקת אחוז העבודה שנוצרה ב-AI או שימוש בכלים המתעדים כתיבה, אך מודה שקשה לנצח ב'מירוץ חימוש' זה. לכן, אוניברסיטאות רבות חוזרות למבחנים, שיטה שננטשה בהדרגה לטובת עבודות הגשה. אוניברסיטת פרינסטון, למשל, ביטלה מסורת של 133 שנה של מבחנים ללא השגחה, והארוורד בוחנת חזרה למבחנים, הימנעות ממחשבים ניידים ואף הגשת עבודות בכתב יד. מרצים בארה"ב אף משלבים מילים אקראיות במטלות כדי לחשוף סטודנטים המשתמשים ב-AI ללא קריאת ההנחיות.

פרופ' אורן שגריר, רקטור האוניברסיטה העברית, מדגיש כי החזרה למבחנים היא הפתרון הקל, אך האוניברסיטה מעודדת סגל לחשוב על דרכים נוספות כמו הצגת עבודות בכיתה או שיחות אישיות. הוא מוסיף כי AI מהווה גם הזדמנות, למשל בסיוע לסטודנטים עם קשיי למידה או בהאצת מחקר. באוניברסיטת בר אילן, המדיניות היא שימוש ב-AI תוך חובת גילוי נאות, אך בפועל ההחלטות מתקבלות ברמת המרצים. אוניברסיטת בר אילן אף בוחנת מחדש את תוכניות הלימודים.

בטכניון, פרופ' דני רז מציין כי AI הוא פוקוס מרכזי, והאוניברסיטה מחויבת להשתנות במהירות כדי לחנך את הדור הבא של חוקרים ומהנדסים. פרויקטי הגמר במדעי המחשב הפכו שאפתניים יותר, עם דגש על ערך מוסף לסטודנטים וליווי מנטורים מהתעשייה.