האם דווקא הבינה המלאכותית תהיה זו שתחזיר את היוקרה לאוניברסיטאות?

למרות כניסתה של הבינה המלאכותית (AI) והחששות מפני עתיד תעסוקתי לא ידוע, נרשמה עלייה של 2.4% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל בשנה הקרובה, ועלייה של 5% בביקושים לאוניברסיטאות בשנה שעברה. גורמים באקדמיה מסבירים את המגמה ברעב גובר להשכלה גבוהה, הן כהגנה מפני אתגרי תעסוקה עתידיים והן כרצון להתפתח אישית ומקצועית, וכן כצורך להבין טוב יותר את העולם המשתנה.

במקביל, חלה ירידה משמעותית בביקוש לתארים במדעי המחשב, הנחשבים רגישים במיוחד להחלפה על ידי AI. ירידה זו נעה בין 5% באוניברסיטת תל אביב ל-30% באוניברסיטת בר אילן. במקום זאת, נרשמת עלייה בביקוש לתחומי ההנדסה השונים, במדעים המדויקים הקלאסיים כמו פיזיקה ומתמטיקה, וכן במדעי החיים, מתוך תפיסה שתארים אלו מפתחים חשיבה עמוקה וגמישות שתהיה רלוונטית גם בעתיד.

מדעי הרוח והחברה זוכים גם הם לעדנה מחודשת, עם עלייה בביקוש לתארים בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה, מזרח תיכון ופילוסופיה. גורמים באקדמיה מסבירים זאת כרצון להבין את העולם, את החברה ואת מקומנו בו, וכן כהכשרה לכישורים רכים וחשיבה ביקורתית, הנדרשים גם בעידן ה-AI.

כן נרשמה עלייה דרמטית בביקוש למקצועות טיפוליים כמו סיעוד, עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק, המוערכים כמקצועות שיחזיקו מעמד לאורך זמן בשל אופיים האנושי. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-25% ברישום לתארים בחינוך בחלק מהמוסדות, ככל הנראה בשל תנאי העבודה והשחיקה במערכת.

האוניברסיטאות מתאימות את עצמן למגמות אלו באמצעות פתיחת מסלולים חדשים, כגון תואר ראשון ב-AI באוניברסיטת בן גוריון, תוכנית משולבת הנדסה ומוזיקה באוניברסיטת תל אביב, ומסלולי מצוינות בבר אילן. הטכניון, לעומת זאת, משלב AI בכל התוכניות הקיימות ולא פותח חוג ייעודי בשלב זה.