מבזקים

התחברות ל-baba News

חשבון אחד לאתר, לאייפון ולאנדרואיד — המנוי נשאר איתכם.

או קוד במייל

חיפוש סיפורים

הקלידו לפחות שני תווים. התוצאות מגיעות מכל המערכות ש-baba קורא.

↑↓ למעבר · ↵ לפתיחה · esc לסגירה

התחברות ל-baba News

התחברו כדי להמשיך לשאול. News Plus מסיר את המגבלה היומית.

או קוד במייל

Calcalistטכנולוגיה

איזה תואר ישרוד? זו השאלה הלא נכונה

תומצת מתוך Calcalist על ידי baba

עסקיםטון ענייני

עברית · מקור יחיד

מריאנה וקסמן מאינטל ישראל קוראת לשנות את השאלה מ"איזה תואר ישרוד את ה-AI" ל"איך נכשיר בוגרים שידעו לעבוד עם AI". היא מדגישה את חשיבות ההבנה העמוקה במדעים והנדסה, לצד שילוב כלי AI כ"אוגמנטציה" ביכולות הסטודנטים. וקסמן קוראת לשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה כדי לעדכן את תוכניות הלימודים ולהבטיח את המשך היתרון של ישראל בתחומי הדיפ-טק.

הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba

  • השאלה הנכונה היא לא איזה תואר ישרוד את ה-AI, אלא איך להכשיר בוגרים שידעו לעבוד עם הכלים.
  • הבנה עמוקה במתמטיקה, אלגוריתמים ומדעים היא קריטית, ו-AI אינו מחליף אותה.
  • יש לשלב את כלי ה-AI כ"אוגמנטציה" להרחבת יכולות הסטודנטים והמהנדסים.
  • ישראל צריכה לשמר את היתרון שלה בדיפ-טק על ידי הכשרת מהנדסים בעלי הבנת עומק.
  • נדרש שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה כדי לעדכן את תוכניות הלימודים בהתאם.
  • השינוי צריך להתחיל בסגל האקדמי, שישתמש בכלים בהוראה ובמחקר.

לקראת פתיחת שנת הלימודים, סטודנטים והורים רבים מתלבטים איזה תואר כדאי ללמוד בעידן הבינה המלאכותית (AI). ישנה תחושה כי כלי AI כותבים קוד ומבצעים משימות שבעבר דרשו מומחיות אנושית, מה שמוביל חלק מהצעירים לוותר על לימודי מדעי המחשב או לשקול מעבר לתחומים כמו הנדסת חשמל, מתוך מחשבה ש-AI עוד לא הגיע לשם.

מריאנה וקסמן, מנהלת קשרי האקדמיה והאקוסיסטם באינטל ישראל, טוענת שהשאלה הנכונה אינה איזה תואר ישרוד את ה-AI, אלא איזה בוגר יידע לעבוד עם הכלים הללו ולהישאר רלוונטי. היא מסבירה כי תואר במדעי המחשב אינו רק תכנות, אלא מתמקד באלגוריתמים, מתמטיקה וחשיבה אנליטית, יכולות ש-AI עדיין אינו מחליף, שכן הוא אינו מבין את הצורך או את איכות התוצאה. הבנה עמוקה זו, לדבריה, הופכת חשובה יותר ככל שכלי ה-AI משתפרים, והיא זו שתבדיל בין מהנדסים בעתיד.

וקסמן מדגישה כי בישראל, תעשיית ההייטק מבוססת במידה רבה על "דיפ-טק" (Deep Tech), תחומים כמו שבבים וחומרה, שם נדרשת הבנה הנדסית ומדעית מעמיקה ולא רק שימוש בכלים. עם זאת, היא מזהירה שאין לוותר על לימוד השימוש בכלי AI, אלא לשלב אותם כ"אוגמנטציה", הרחבה של יכולות המהנדס. היא מציינת כי למרות שהאקדמיה מבינה את הצורך בשינוי, תוכניות הלימודים טרם עודכנו באופן משמעותי, בעיקר בשל הזמן הנדרש לשינוי כזה.

לדברי וקסמן, השינוי צריך להתחיל בסגל האקדמי, שגם הוא צריך להתנסות בכלים ולהשתמש בהם בהוראה ובמחקר. היא מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה, כאשר התעשייה יכולה לספק תובנות מהשטח כדי שהאקדמיה תקבל החלטות מבוססות. כדי לשמר את היתרון של ישראל בתחומי הדיפ-טק, יש להמשיך להכשיר מהנדסים בעלי הבנת עומק, תוך שילוב AI בכל הפקולטות. ההחלטות לגבי תוכניות הלימודים של הסטודנטים שמתחילים כעת את לימודיהם מתקבלות כעת.

Calcalistאחרים · תל אביב

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

מוזכרים

פתיחת המבזקים