ארה"ב וישראל "במבוי סתום" מול איראן: האם החלפת המשטר היא הפתרון?

ארצות הברית וישראל נמצאות ב"מבוי סתום" אסטרטגי מול איראן ובעלות בריתה. למרות עליונות צבאית, חופש פעולה אווירי וחסימה ימית, ארה"ב לא מצליחה להביא את טהרן לכניעה. מומחים צבאיים, כמו רון בן-ישאי, מסבירים כי הנהגה האיראנית, המונעת מאידיאולוגיה דתית, מתבצרת בעמדותיה ואינה מוכנה להיענות לדרישות המערב, כגון הפסקת פיתוח נשק גרעיני והבטחת חופש השיט. זאת, למרות קשיים כלכליים כבדים. ההנהגה האיראנית, בהובלת המנהיג העליון, דוחה כל פשרה ומציבה תנאים משלה, בעוד שגורמים מתונים יותר, כמו הנשיא פזשקיאן, מוגבלים בהשפעתם.

ניסיונות דיפלומטיים, כולל הסכם שהושג בתיווך פקיסטן, נכשלו לאחר שאיראן תקפה ספינות במצר הורמוז. נשיא ארה"ב טראמפ, שבתחילה נטה להסכם, שינה את עמדתו והקשיח אותה, ודורש כעת הפסקת תוכנית הגרעין כתנאי מקדים להסרת הסנקציות. המגעים נכשלו, והאמריקנים, בדומה לישראלים, הגיעו למסקנה כי ייתכן שרק החלפת המשטר תבטיח את מניעת תוכנית הגרעין האיראנית ופתיחת המצר. עם זאת, הפלת המשטר אינה פשוטה, שכן אין כוח אופוזיציה מאורגן דיו בתוך איראן, והמשטר מדכא באכזריות כל התנגדות.

ארה"ב בחנה חמש תוכניות לתקיפות מוגבלות באיראן, כולל מבצע משותף עם ישראל, אך טראמפ דחה אותן מחשש לתוצאות לא ודאיות, תגובה איראנית אפשרית, והשפעה על מחירי הנפט והגז לקראת בחירות האמצע בנובמבר. גם בישראל, למרות המתיחות, ממליצים שלא למהר לפעולה צבאית, שכן המצב הגרעיני והטילים עדיין אינו קריטי, והכוחות המזוינים זקוקים לזמן לייצור נוסף של אמצעי לחימה. ראש הממשלה נתניהו הצהיר כי אינו מעוניין במכה יזומה כעת, אך החלפת המשטר נותרה מטרה אסטרטגית.

במקביל, ארה"ב מגבירה את הלחץ הצבאי והימי. הצי האמריקני הגביר את נוכחותו במזרח התיכון עם שלוש קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, ופועל למעקף החסימה הימית של איראן באמצעות הובלת נפט בספינות קטנות יותר. למרות הצלחות ראשוניות, איראן פיתחה שיטות חדשות לאיתור ספינות אלו, מה שהוביל לעלייה בביטוח ולירידה בהיקף התעבורה. הלחץ הימי נחשב לאמצעי יעיל יותר מהתקפות אוויריות, אך קיים חשש שאיראן תגיב בהסלמה בניסיון לשבור את המצור הכלכלי. ההערכה היא שארה"ב וישראל ימשיכו לחפש פתרון אסטרטגי שישיג תוצאות שלא ניתן להשיג באמצעות תקיפות אוויריות בלבד.