איפה הישראלים שמו מיליארדים - וכמה ריבית הם מקבלים?

נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר חושפים כי הציבור הישראלי ממשיך להעביר כספים רבים מחשבונות העובר ושב לפיקדונות בנקאיים. עם זאת, חלק ניכר מהכסף, כ-14 מיליארד שקל, הופקד בפיקדונות קצרי מועד (עד חודש), הכוללים פיקדונות יומיים ושבועיים, שהציעו ריבית שנתית ממוצעת נמוכה של 1.36% בלבד. נתון זה מהווה כ-43% מסך הכספים שהועברו לפיקדונות.

בתוך קטגוריית הפיקדונות קצרי המועד, בלטו במיוחד הפיקדונות היומיים, אליהם הופקדו כ-6.3 מיליארד שקל, למרות ריבית ממוצעת של כ-0.67% בלבד. בחירה זו מפתיעה במיוחד לאור הפער מול הקרנות הכספיות, שהציעו ריבית שנתית צפויה של 3%-3.25%, אך משכו רק כ-4.6 מיליארד שקל (גידול בשווי נכסים).

עם זאת, חלק מהכסף הופקד גם במסלולים אטרקטיביים יותר. כ-8.6 מיליארד שקל הופקדו לפיקדונות בריבית קבועה לתקופה של חצי שנה עד שנה, עם ריבית שנתית ממוצעת של 3.54%. בנוסף, כ-4.72 מיליארד שקל הופקדו לתקופות של שנה עד חמש שנים בריבית קבועה, בתשואה ממוצעת של 3.16%, ו-4.1 מיליארד שקל הופקדו לתקופות של חודש עד חצי שנה בריבית קבועה, עם ריבית ממוצעת של 2.63%.

הנתונים חושפים גם פערים משמעותיים בין הבנקים השונים. לדוגמה, בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, בנק וואן זירו הציע ריבית של 6% למצטרפים חדשים (עד 100 אלף שקל), ובנק ירושלים הציע 3.6%. בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, בנק ירושלים הוביל עם 2.75% ריבית חציונית, ואחריו וואן זירו עם 2.5%. בפיקדונות בריבית קבועה לתקופה של שנה עד שנתיים, בנק יהב הציע את הריבית הגבוהה ביותר (3.8%), בעוד בנק מסד הציע 1.9% ודיסקונט 2.4%.

בסך הכל, הנתונים מצביעים על העדפה של הציבור לנזילות על פני תשואה גבוהה יותר, כפי שבא לידי ביטוי בהזרמת מיליארדי שקלים לפיקדונות קצרי מועד ויומיים, למרות הריביות הנמוכות, בעוד הקרנות הכספיות, המציעות תשואה גבוהה יותר, משכו סכום נמוך בהרבה.