43% מהפקדות הציבור בספטמבר היו לפיקדונות לטווח קצר עם ריבית זניחה

בספטמבר האחרון, 43% מהכספים שהועברו מחשבונות עובר ושב לפיקדונות היו לפיקדונות לטווח קצר, עם ריבית שנתית ממוצעת של 1.36% בלבד, מה שעלול להצביע על שחיקה ריאלית. סכום של כ-14 מיליארד שקל הופקד בפיקדונות אלו, הכוללים פיקדונות יומיים ושבועיים. בפיקדונות יומיים, בהם הופקדו כ-6.3 מיליארד שקל, הריבית הממוצעת עמדה על כ-0.67%.

למרות זאת, הציבור העדיף את הפיקדונות הנזילים על פני קרנות כספיות, המציעות אלטרנטיבה אטרקטיבית עם ריבית שנתית צפויה של 3%-3.25%. הקרנות הכספיות גייסו לכל היותר כ-4.6 מיליארד שקל, פחות משליש מסכום הפיקדונות לטווח קצר.

היעד המרכזי הבא של החוסכים היו פיקדונות בריבית קבועה לחצי שנה עד שנה, אליהם הופקדו כ-8.6 מיליארד שקל בריבית שנתית ממוצעת של 3.54%. בנוסף, כ-4.72 מיליארד שקל הופקדו בפיקדונות בריבית קבועה לתקופות של שנה עד חמש שנים, בריבית ממוצעת של 3.16%, וכ-4.1 מיליארד שקל בפיקדונות בריבית קבועה לחודש עד חצי שנה, בריבית ממוצעת של 2.63%.

בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, בהם הופקדו כ-8.6 מיליארד שקל, הובילו בנקים קטנים: וואן זירו הציע ריבית של 6% למצטרפים חדשים עד 100 אלף שקל, ואחריו בנק ירושלים עם 3.6%. בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, בהם הופקדו 1.75 מיליארד שקל, בנק ירושלים הציע ריבית חציונית של 2.75%, וואן זירו הציע 2.5%. בפיקדונות לשנה עד שנתיים בריבית קבועה, בהם הופקדו כ-3.5 מיליארד שקל, בנק יהב הציע את הריבית הגבוהה ביותר (3.8%), בעוד בנק מסד (1.9%) ודיסקונט (2.4%) הציעו את הריביות הנמוכות ביותר.