מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן
משטרת ישראל חשפה אלפי שטרות של 200 שקל שעל פי החשד הגיעו לידי רעיית ראש עיריית כפר סבא, מה שהעלה מחדש את הדיון על החזקת מזומנים בישראל. נתוני בנק ישראל מראים כי כמות המזומנים בידי הציבור הגיעה לשיא של 129 מיליארד שקל, עלייה של 3.5% מתחילת השנה. בנק ישראל מסביר את העלייה בחשיבותו של המזומן כאמצעי תשלום לאומי חיוני, אך נתונים מצביעים על שימוש גבוה במיוחד בחברה הערבית והחרדית, מה שעשוי להצביע על העלמת מס או היעדר חלופות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- כמות המזומנים בידי הציבור הישראלי הגיעה לשיא של 129 מיליארד שקל, עלייה של 3.5% מתחילת השנה.
- משטרת ישראל חשפה אלפי שטרות של 200 שקל שעל פי החשד הגיעו לרעיית ראש עיריית כפר סבא.
- בנק ישראל רואה במזומן אמצעי תשלום לאומי חיוני, גם במקרה של פגיעה בתשתיות.
- השימוש במזומן גבוה במיוחד בחברה הערבית (75%) ובחברה החרדית (29%).
- הצעת חוק להגבלת החזקת מזומן ל-200 אלף שקל לא קודמה.
- בזן חרג מהרף המותר לזיהום ארבע פעמים בשנה האחרונה, מה שהוביל לפינוי בתי ספר.
משטרת ישראל חשפה השבוע אלפי שטרות של 200 שקל, אשר על פי החשד הגיעו לידי מיטל סער, רעייתו של ראש עיריית כפר סבא. פרשה זו העלתה מחדש את הדיון על החזקת מזומנים בישראל, ובפרט את הצעת החוק שאמורה הייתה להגביל את החזקת המזומן לסכום של עד 200 אלף שקל, אך לא קודמה. במקביל, ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ סער קידמו בשנתיים האחרונות מהלכים תקשורתיים להוצאת שטרות אלו מהמחזור, במטרה להילחם בהון השחור ובפשיעה, אך המהלך לא התניע בשל חוסר בצידוק מקצועי מצד בנק ישראל.
נתונים חדשים מבנק ישראל חושפים כי כמות המזומנים שבידי הציבור הישראלי הגיעה לשיא של 129 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2026, עלייה של 3.5% מתחילת השנה. זאת, בניגוד למגמה של מעבר לשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, כאשר גם הילדים מתנהלים ללא מזומן. העלייה במזומן מתרחשת למרות מאמצים עשרות שנים לצמצום השימוש בו, החל מוועדת לוקר לפני יותר מעשור ועד לחוק משנת 2018 שהגביל שימוש במזומן לעד 11 אלף שקל לעסקה, סכום שירד בהמשך ל-6,000 שקל.
בנק ישראל מסביר את העלייה בביקוש למזומן בכך שהוא מהווה אמצעי תשלום לאומי חיוני, נגיש ובטוח גם במקרה של פגיעה בתשתיות קריטיות. כמו כן, מצוין כי מספר מדינות, כמו בריטניה ושוודיה, מקדמות חקיקה להבטחת נגישות המזומן. עם זאת, נתונים מראים כי השימוש במזומן גבוה במיוחד בחברה הערבית (75% מהעסקאות) ובחברה החרדית (29%), לעומת 15% בחברות אחרות, מה שעשוי להצביע על היעדר חלופות או על העלמת מס. יש הסבורים כי התשלום במזומן נתפס כסוג של מרד מסים, על רקע תחושת הקיטוב והתחושה ש"המדינה נגדי".
בנוסף, הכתבה מתייחסת לשני נושאים נוספים: פתיחת "מוזיאון האופנה הראשון בישראל" במתחם עזריאלי שרונה בתל אביב, בניסיון למשוך קהל לחללים מסחריים ריקים, ופינוי בתי ספר בקרית אתא בשל רמות חריגות של בנזן שנמדדו בסמוך למתחם בזן, למרות שהמפעלים אמורים להתפנות. הכתבה מציינת כי בזן חרג מהרף המותר לזיהום ארבע פעמים בשנה האחרונה, ובסוף השבוע האחרון נמדדו רמות זיהום גבוהות במיוחד.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
