משרד האוצר דורש לקצץ בתקציבים אזרחיים למימון מסוקי קרב לישראל
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
משרד האוצר מתכוון לבקש מהכנסת אישור לקיצוץ רוחבי בתקציבים אזרחיים כדי לממן רכישת מסוקי קרב אפאצ'י לצה"ל, עסקה שעלולה להתבטל. הבקשה מוגשת 15 יום לפני בחירות, והיא מעוררת התנגדות. ישראל פספסה את המועד להזמנת המסוקים, המוערכת במיליארד דולר, עקב מחלוקת תקציבית בין משרד הביטחון לאוצר. גורמים במערכת הביטחון מזהירים כי עיכובים תקציביים פוגעים במוכנות צה"ל ועלולים לסכן רכש ביטחוני נוסף.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- משרד האוצר דורש קיצוץ תקציבי רוחבי לאישור רכישת מסוקי קרב אפאצ'י לצה"ל.
- העסקה, המוערכת במיליארד דולר, עלולה להתבטל עקב מחלוקת תקציבית בין משרדי הביטחון והאוצר.
- הבקשה לקיצוץ תקציבי מוגשת 15 יום בלבד לפני הבחירות לכנסת.
- ישראל פספסה את המועד האחרון להזמנת 12 מסוקי אפאצ'י נוספים.
- גורמים במערכת הביטחון מזהירים מפגיעה במוכנות צה"ל וסיכון רכש ביטחוני נוסף.
- מחלוקת תקציבית משפיעה גם על תשלום הזמנות קיימות בהיקף של למעלה מ-17 מיליארד שקלים.
משרד האוצר מתכוון לפנות לכנסת בבקשה לקיים דיון חירום לאישור קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, במטרה לאתר מימון דחוף לצרכי ביטחון. זאת, 15 יום בלבד לפני הבחירות לכנסת. על פי הערכות, משרד האוצר יציג תוכנית לקיצוץ בתקציבי כל המשרדים האזרחיים, במטרה להציל את העסקה לרכישת מסוקי קרב מדגם אפאצ'י AH-64 של בואינג עבור צה"ל, עסקה שעלולה להתבטל בשל מחלוקות תקציביות בין משרדי הביטחון והאוצר.
השאלה האם הכנסת תאשר קיצוץ תקציבי 10 ימים לפני בחירות נותרה פתוחה, כמו גם השאלה אם הכסף נדרש להפקדת מקדמה או לתשלום מלא ליצרן האמריקאי. גורם באוצר צוטט כאומר כי הם ממתינים לאישור ראש הממשלה ואישור משפטי להגשת הבקשה. גורמים נוספים הביעו דאגה כי כל קיצוץ תקציבי יפגע קשות באזרחים.
לפני כשבוע דווח כי ישראל פספסה את המועד האחרון להזמנת 12 מסוקי אפאצ'י נוספים, בשל מחלוקת תקציבית בין משרד הביטחון למשרד האוצר. העסקה, המוערכת בכמיליארד דולר, נתקלה בקושי למצוא מימון של 288 מיליון דולר, כשליש מהסכום. ארה"ב האריכה את המועד שלוש פעמים, אך ישראל לא עמדה בו. רכישת המסוקים נועדה לחזק את יכולת התגובה המהירה של חיל האוויר, בעקבות לקחי מלחמת "חרבות ברזל".
גורם בכיר במערכת הביטחון הזהיר כי בנוסף למסוקים, גם רכישות ביטחוניות דחופות אחרות בארה"ב נמצאות בסכנה, בהן שני מטוסי תדלוק מדגם בואינג KC-46 ושדרוג הזמנת מסוקי סער מדגם CH-53K של לוקהיד מרטין, מ-12 ל-18. מימון הרכישות הללו היה אמור להגיע מהגדלה של תקציב הביטחון הבסיסי בכ-350-400 מיליארד שקלים במסגרת תוכנית רב-שנתית, אך הכספים לא אושרו בשל מגבלות "הנומראטור", מנגנון להערכת השפעת החלטות ממשלה על התקציב.
במשרד הביטחון מאשימים את משרד האוצר בסיום העסקה, וטוענים כי האוצר סיכל אותה ביום השנה לטבח 7 באוקטובר. מנגד, משרד האוצר טוען כי הסיבה היא שינוי תנאי העסקה מצד משרד הביטחון, בניגוד להסכמות ולחוק. המחלוקת התקציבית בין המשרדים משפיעה גם על תשלום הזמנות קיימות בהיקף של למעלה מ-17 מיליארד שקלים. גורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון מזהירים כי עיכובים תקציביים פוגעים במוכנות המבצעית, בחידוש מלאי תחמושת וטילים, בתיקון טנקים, ברכש רכבי האמר ובייצור תחמושת.
בחודש אוגוסט 2026 הוסכם בין ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ׳ על הגדלת הוצאות הביטחון בכ-25-30 מיליארד שקלים, אך נתניהו טרם קבע את הסכום המדויק, והליך עדכון התקציב לא החל. צה"ל ומשרד הביטחון מעריכים כי עד סוף 2026 יידרשו כ-40 מיליארד שקלים נוספים לביטחון, שיעמידו את התקציב השנתי על 183 מיליארד שקלים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 1אחרים 4
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
