מחלוקת בין משרדי הביטחון והאוצר: עסקת מסוקי אפאצ'י בוטלה

הסכסוך בין משרד הביטחון ומשרד האוצר בישראל החריף בעקבות ביטול עסקה לרכישת מסוקי קרב מדגם "אפאצ'י", לאחר שפג המועד האחרון לחתימה על ההסכם. גורמים בכירים במערכת הביטחון מאשימים את משרד האוצר, ובראשו השר בצלאל סמוטריץ', בעיכוב העסקה, וטוענים כי ביטולה עלול לפגוע במוכנות צה"ל. לדברי גורם ביטחוני בכיר, משרד האוצר "ביצע תמרון" שהוביל לביטול העסקה, וכי הדבר "פוגע בביטחון ישראל". לפי הדיווח, המועד האחרון לחתימה היה ביום רביעי-חמישי בלילה, לאחר שמשרד האוצר מנע את השלמת החתימה.

העסקה נכללה במסגרת תוכנית התחמשות רחבה שאושרה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוערכת בכ-350 מיליארד שקלים לעשר שנים. התוכנית כללה רכישת מטוסי קרב מדגמי "F-15" ו-"F-35", חצי טייסת מסוקי "אפאצ'י", ושתי מטוסי תדלוק. רכישת 12 מסוקי "אפאצ'י" נחשבה על ידי המערכת הביטחונית לאחד הסעיפים הדחופים והחשובים בתוכנית. גורמים ביטחוניים ציינו כי ישראל משתמשת כיום במסוקי "אפאצ'י" ישנים, בעוד שמדינות באזור כמו מצרים וירדן מחזיקות בדגמים חדישים יותר.

העסקה, המוערכת בכמיליארד דולר, נתקלה במחלוקת בנוגע למועד התשלום. משרד הביטחון פעל מול ארה"ב לדחיית תחילת התשלומים עד 2030, אך משרד האוצר התעקש על דחייה זו בשל התחייבויות תקציביות. ארה"ב הסכימה שלוש פעמים לדחיית התשלומים, כולל דחיית תשלום של כ-700 מיליון דולר לאחר 2030. משרד הביטחון הצליח לדחות תשלומים לספקים ישראלים לאחר 2030 כדי לממן את רכישת המסוקים.

גורמים ביטחוניים הדגישו את חשיבות העסקה לאור לקחי ה-7 באוקטובר, וציינו כי ישנו "קונצנזוס מלא" בצורך במסוקי קרב נוספים להתמודדות עם חדירות. לטענתם, ביטול העסקה בסמוך למועד ה-7 באוקטובר הוא סמלי, שכן המסוקים יכלו לסייע בהצלת חיים. קיים חשש שהמחלוקת תתפשט לעסקאות ביטחוניות נוספות.

משרד האוצר, מנגד, הכחיש את הטענות על עיכוב העסקה. לטענתו, הוועדה המשרדית לאישור עסקאות ביטחוניות אישרה את הרכישה לפי התוכנית המקורית, והמערכת הביטחונית שינתה את התוכנית בניגוד להסכמות ולחוק. המשרד הדגיש כי הוא מממן עסקאות ביטחוניות במיליארדי שקלים מדי שנה, וימשיך לעשות זאת על פי חוק והחלטות פוליטיות.