ישראל החמיצה הזדמנות לרכוש 12 מסוקי אפאצ'י מארה"ב עקב סכסוך תקציבי
תורגם ותומצת מתוך NEWSru Israel על ידי baba
ישראל פספסה הזדמנות לרכוש 12 מסוקי אפאצ'י אמריקאיים בשל מחלוקת תקציבית בין משרדי האוצר והביטחון. הרכישה, המוערכת בכמיליארד דולר, נועדה לחזק את חיל האוויר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. ישראל לא הצליחה לגייס 288 מיליון דולר, ואיבדה את מקומה בסדר הייצור, מה שעלול לגרום לעיכובים והתייקרות. סכסוך תקציבי רחב יותר מעכב גם רכישות ביטחוניות נוספות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ישראל החמיצה הזדמנות לרכוש 12 מסוקי אפאצ'י אמריקאיים עקב סכסוך תקציבי בין משרדי האוצר והביטחון.
- עלות הרכישה נאמדת בכמיליארד דולר, ונועדה לחזק את חיל האוויר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.
- ישראל לא הצליחה למצוא מימון לכ-288 מיליון דולר, מה שהוביל לאובדן מקומה בסדר הייצור.
- העיכוב עלול לגרום לעיכובים של שנים ולהתייקרות משמעותית של אספקות עתידיות.
- רכישות ביטחוניות נוספות, כולל מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה, נמצאות בסכנה בשל מגבלות תקציביות.
- משרד הביטחון מאשים את האוצר, בעוד האוצר טוען לשינוי תוכנית פיננסית על ידי מערכת הביטחון.
ישראל פספסה הזדמנות לרכוש 12 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, המיוצרים על ידי בואינג עבור חיל האוויר, בשל מחלוקת תקציבית ממושכת בין משרדי האוצר והביטחון. הרכישה, שעלותה מוערכת בכמיליארד דולר, נועדה לחזק את יכולת התגובה המהירה של חיל האוויר בתרחישים דומים לאלו שהתרחשו ב-7 באוקטובר 2023. על פי דיווח ב"כלכליסט", לא נמצא מקור מימון לכ-288 מיליון דולר מתוך סכום הרכישה. ישראל קיבלה שלוש דחיות מהצד האמריקאי לסידור הסוגיה הפיננסית, אך לא עמדה גם במועד האחרון שנקבע. מכיוון שהעסקה הייתה אמורה להתבצע כמכרז ממשלתי, הפנטגון המתין להחלטת ישראל לפני שימקם הזמנה גדולה אצל בואינג, שכללה גם את 12 המסוקים המיועדים לישראל. גורמים במערכת הביטחון חוששים כעת כי ישראל עלולה לאבד את מקומה בסדר הייצור, מה שיגרום לעיכובים של שנים ולהתייקרות משמעותית של אספקות עתידיות. בנוסף, גם רכישות דחופות אחרות בארה"ב נמצאות בסכנה, כולל שני מטוסי תדלוק נוספים מדגם KC-46 (מעבר לשישה שכבר הוזמנו) ושישה מסוקי תובלה מדגם CH-53K (שיגדילו את המספר הקיים מ-12 ל-18). תוכניות אלו היו אמורות להיות ממומנות באמצעות גידול רב-שנתי בתקציב הביטחון בשנים 2027-2040, אך המתווה המוצע טרם אושר בשל מגבלות תקציביות. משרד הביטחון מאשים את משרד האוצר בעיכוב העסקה, בעוד משרד האוצר טוען כי לאחר אישור הרכישה, מערכת הביטחון שינתה את התוכנית הפיננסית המוסכמת וחורגת מהמסגרת התקציבית המותרת על פי חוק. המחלוקת מתרחשת על רקע סכסוך רחב יותר בין המשרדים, כאשר מערכת הביטחון מדווחת על מחסור באמצעים לרכישות שכבר בוצעו מחברות ביטחוניות ישראליות ודורשת מימון נוסף עד סוף 2026.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
