בצה"ל זועמים על ביטול עסקת האפאצ'י: "טרלול, מחדל שצריך להיחקר"

משרד הביטחון והאוצר כשלו בהסדרת המימון הדרוש לעסקת רכש של 12 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, למרות שלוש הארכות שניתנו על ידי משרד ההגנה האמריקאי. העסקה, שעלותה מוערכת בכמיליארד דולר, נסגרה סופית ביום השנה השלישי למתקפת השבעה באוקטובר, והמסוקים, שנועדו לחזק את חיל האוויר ולשפר את מוכנותו למלחמה, צפויים לעבור למדינות אחרות. גורמים במערכת הביטחון הביעו זעם על ביטול העסקה, ותיארו אותה כ״טרלול״ ו״מחדל״ שיש לחקור.

הכשל בהסדרת המימון לעסקת האפאצ'י נובע מהמשבר התקציבי המתמשך בין משרדי האוצר והביטחון, שמתבטא בצבירת חובות לתעשיות הביטחוניות ובעיכוב הזמנות נשק חיוניות. מסוקי האפאצ'י מדגם AH-64E, המצוידים במכ"ם מתקדם וחיישנים משופרים, נועדו להחליף מסוקים ותיקים שנקלטו לפני למעלה מ־35 שנה. ההחלטה על רכש המסוקים התחזקה לאחר השבעה באוקטובר, שהדגיש את הצורך במסוקי קרב לצד כלי טיס בלתי מאוישים.

סלע המחלוקת בין המשרדים הוא סכום של 288 מיליון דולר, כשליש מעלות העסקה, שלא נמצא לו מקור תקציבי בשנים הבאות. משרד הביטחון לא יכול היה להתחייב על הרכישה ללא הבטחת מלוא המימון מראש. גורמים ביטחוניים הזהירו כי הדבר מעכב גם את הצבא האמריקאי, שחיכה להזמנת ישראל. אם העסקה תתחדש, היא תהיה יקרה יותר ובלוחות זמנים ארוכים יותר.

בנוסף לעסקת האפאצ'י, שתי עסקאות משמעותיות נוספות עומדות בסכנת ביטול: רכש שני מטוסי תדלוק KC-46 (כחצי מיליארד דולר) והרחבת הזמנה של 12 מסוקי תובלה CH-53K בשישה נוספים (כמיליארד דולר). עסקאות אלו תלויות בתקציב תוספתי של כ־350-400 מיליארד שקל, שאינו מובטח בשל שינויים צפויים בסיוע האמריקאי. ניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיג הסכמה על פתיחת תקציב המדינה לצורך שחרור הזמנות בהולות נכשל.

גורמים במשרד האוצר גלגלו את האחריות לכישלון העסקה על מערכת הביטחון, בטענה שהיא שינתה את המתווה שאושר. מנגד, בכירים במערכת הביטחון טענו כי האוצר מנסה לשלוט על מערכת הביטחון באמצעות התקציבים, וכי יש לאפשר למערכת הביטחון לקבל החלטות מקצועיות.