בעקבות תקרית פליי דובאי: נחשפו כשלים במערך האבטחה האווירית בישראל

תקרית חמורה בטיסת פליי דובאי, במהלכה נאלץ קברניט פצוע להשתלט על מטוס לאחר שהתקפה של טייס המשנה כמעט והסתיימה באסון, העלתה מחדש שאלות נוקבות בנוגע למערך האבטחה האווירית בישראל, ובפרט לגבי חוסר יישום של המלצות ביקורת קודמות. לפי דיווח בעיתון "מעריב", מבקר המדינה כבר לפני למעלה משנתיים התריע על פערים משמעותיים במערכת האבטחה של חברות תעופה זרות הפועלות בישראל, והמליץ על ביצוע בדיקה מקיפה של המערך הקיים. למרות זאת, הבדיקה המדוברת בוצעה רק לאחר האירוע.

במסגרת בדיקה שערך מבקר המדינה בעבר על מערך התעופה האזרחית, הועלו המלצות רבות, שחלקן נותרו חסויות. בין ההמלצות שפורסמו, נדרש המלצת המועצה לביטחון לאומי, בשיתוף משרד התחבורה, רשות שדות התעופה, שב"כ ומשטרת ישראל, לבצע הערכה מקיפה של מערך האבטחה האווירית. הערכה זו הייתה אמורה לכסות מטוסים היוצאים מישראל, פעילות חברות תעופה ישראליות בחו"ל וטיסות זרות הנכנסות לישראל. בנוסף, הומלץ לבחון את עדכניות ההחלטות הממשלתיות והקבינט המדיני-ביטחוני בנושא, כאשר חלק מההחלטות הנוכחיות מקורן עוד בשנות ה-70.

לאחר ביצוע הבדיקה, המועצה לביטחון לאומי הייתה אמורה להגיש לראש הממשלה והקבינט המלצות בנוגע לחלוקת אחריות בין הגופים השונים והמשאבים הנדרשים לאבטחה. אולם, הבדיקה המומלצת לא בוצעה עד לאירוע בפליי דובאי, שהצריך את התערבותם של הקברניט הפצוע, טייסים נוספים, אנשי צוות ונוסעים כדי למנוע אסון.

תקרית פליי דובאי מדגישה לא רק את הליקויים הספציפיים באבטחה האווירית, אלא גם את הקושי באכיפת המלצות מבקר המדינה. למבקר אין סמכות לכפות על גופים ממשלתיים לתקן ליקויים, ולעיתים קרובות המלצותיו אינן מיושמות או שאין מעקב מספק אחר יישומן. דוגמאות בולטות לכך כוללות את אסון הר מירון, שם התריע המבקר עוד ב-2008 על ליקויים חמורים, ואת נושא מתקני התפלת המים, שם הוזכרה המלצה מלפני כשנה בנוגע לסיכוני רעלנים.

בנוסף, דווח כי במקרה של פליי דובאי, התגלה "הקשר ניו זילנדי" הקשור לחקירת האירוע.