מצב המורים בישראל טוב מהממוצע הבינלאומי, למרות ירידה בשכר

דוח חדש של ה-OECD חושף תמונה מורכבת לגבי מעמד המורים בישראל. בעוד ששכרם של המורים בישראל ירד ביחס למשכורות של בעלי השכלה אקדמית אחרת, נתונים אחרים מצביעים על מצב יחסי טוב בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור העוזבים את המקצוע נמוך, מספר המורים גדל בקצב מהיר, ותחושת חוסר ההערכה המקצועית פחותה מאשר במדינות רבות אחרות.

בשנת 2023, שכר מורה בבית ספר יסודי בישראל עמד על 73% משכרם של בעלי השכלה אקדמית, לעומת ממוצע OECD של 87%. פער זה גדל משמעותית לעומת 2022, אז עמד על 86% בישראל לעומת 83% בממוצע OECD. בישראל מייחסים את הפער הגדל בין היתר למספר הרב של עובדי הייטק בעלי שכר גבוה, וצופים כי נתון זה יהווה נקודת מחלוקת במשא ומתן על הסכם השכר החדש למורים.

למרות הירידה בשכר, מספר המורים בישראל גדל ב-97% בין 2015 ל-2024, בעוד מספר התלמידים עלה ב-18% בלבד. זהו הקצב המהיר ביותר מבין מדינות ה-OECD. עם זאת, עדיין קיים מחסור במורים, בעיקר במערכת החינוך הממלכתית-חילונית, וכן מספר שעות ההוראה הגבוה בישראל.

שיעור העוזבים את המקצוע בישראל עומד על 2.5% בלבד, לעומת ממוצע OECD של 6.4%. רוב העוזבים הם מורים חדשים עם פחות מחמש שנות ותק, מה שמעלה חשש שהמערכת אינה מצליחה לשמר מורים צעירים. הפער בשכר בין מורים ותיקים למתחילים בישראל גדול יותר מאשר במדינות אחרות.

מספר המורים ללא הסמכה מלאה בישראל נמוך מהממוצע (7.1% לעומת 9.1% בממוצע OECD). כמו כן, שיעור המורים המגיעים ממקצועות אחרים (12.1% לעומת 8.4% בממוצע OECD) גבוה מהממוצע. למרות ש-83.8% מהמורים מרוצים מעבודתם, רמת שביעות הרצון מהשכר נמוכה (33.9%). תחושת חוסר ההערכה המקצועית מצד החברה נמוכה יחסית למדינות אחרות (70% בישראל לעומת 78% בממוצע OECD).