זינוק במחיר הבנזין: האם זו תחילתה של "חשבון המלחמה"?

מומחה לחשבונאות, מג'ד כראם, מזהיר כי עליית מחירי הבנזין הצפויה היא חלק מתופעות לוואי כלכליות רחבות יותר של המלחמה, וכי ייתכן שהיא מקדימה גל התייקרויות גדול יותר אם מחירי הנפט והדולר יישארו ברמתם הנוכחית. לדבריו, מחיר ליטר בנזין יעלה ל-8.27 שקלים, עלייה של 52 אגורות, שהיא העלייה החודשית הגבוהה ביותר מזה שנים ומביאה את המחיר לרמה שוברת שיאים.

כראם הסביר כי העלייה נובעת משילוב גורמים, ביניהם המתיחות במפרץ הפרסי, שיבושים בתנועת הנפט דרך מצרי הורמוז, תקיפות על תשתיות נפט באזור, ונזקים למזקקות נפט ברוסיה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. נתוני שוק האנרגיה מאשרים כי עליית מחירי הנפט העולמיים, ירידה ביכולות הזיקוק וחששות מאספקת נפט הם הסיבות העיקריות לעלייה, כאשר גם עליית הדולר מול השקל תרמה למחיר המקומי.

העלייה הנוכחית מגיעה לאחר הפחתה זמנית של כ-50 אגורות לליטר במס על הדלק בספטמבר, שהביאה את המחיר ל-7.75 שקלים. הפחתה זו אמורה להסתיים בסוף אוקטובר, מה שעלול להוסיף לחץ נוסף על המחיר אם תנאי השוק לא ישתנו. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הנחה להכין תמיכה נוספת להקלה על הזינוק הצפוי, אך כראם מעריך כי יכולת הממשלה להמשיך בתמיכה כזו אינה בלתי מוגבלת, במיוחד לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר ועלויות המלחמה הגבוהות.

כראם הרחיב את התמונה מעבר למחירי הדלק, והצביע על עלייה בחוב הממשלתי כתוצאה ממימון עלויות המלחמה, כאשר חלק מהעלות ממומן באמצעות הלוואות ותמיכות. לפי נתוני בנק ישראל, עלות המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 מוערכת בכ-350 מיליארד שקלים לשנים 2023-2026, כאשר כמחצית מהעלויות ממומנות באמצעות הנפקת חוב. בנק ישראל צופה עלייה ביחס החוב לתוצר ל-69-70% עד 2026. כראם הזהיר כי המשך המתיחות הצבאית ושיבושי שוק האנרגיה מקשים להתייחס לעליות אלו כמצב זמני וחריג, והזהיר מפני המשך לחצים על מחירי הדלק ועל הכלכלה בכללותה.