בזו אחר זו: שורת האזהרות שקיבלה ישראל וממחישות את עומק המחדל

במהלך חודש ספטמבר 2023, שבועות ספורים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ישראל קיבלה שורה של התרעות ואזהרות מגורמים שונים, אך נראה כי לא פענחה אותן כראוי. ההתראות, שנחשפו במספר פרסומים, מעלות שאלות קשות לגבי עומק המחדל המודיעיני והביטחוני.

הראשונה שבהן הייתה מסר מראש חמאס, יחיא סינוואר, שהועבר באמצע ספטמבר דרך מתווך פלסטיני בכיר, סופיאן אבו זיידה, למערכת הביטחון הישראלית. המסר, לפי דיווחים, התייחס ל"רעידת אדמה" בנושא שבויים ונעדרים, והוביל לדיון דחוף. ההערכה בישראל הייתה שהמסר קשור לניסיון חמאס להשתלט על המשא ומתן לשחרור החיילת הישראלית אליזבט צורקוב, שהוחזקה אז בעיראק.

כמה ימים לאחר מכן, שירות המודיעין של איחוד האמירויות התריע בפני המודיעין הישראלי כי חמאס עלול לנקוט פעולה אלימה עד סוף ספטמבר. לאחר שהחודש הסתיים ללא אירוע משמעותי, בכירים ישראלים אף אמרו לגורמים באמירויות כי המקור שלהם טעה. בהמשך, לפי דיווח ב"הארץ", נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, העביר אזהרה דחופה לראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לשכת רה"מ הכחישה את קבלת האזהרה וטענה כי כל מידע רלוונטי הועבר בצינורות המודיעיניים המקובלים.

ב-26 בספטמבר, ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, הגיע לישראל באופן חשאי והזהיר גורמים ישראליים כי חמאס נערך למתקפה משמעותית, וכי החלון למניעת הסלמה הולך ונסגר. הביקור היה קצר, ומטוסו שהה בישראל 67 דקות בלבד. בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, מצרים וירדן המשיכו להעביר התרעות נוספות בנוגע לאפשרות של התלקחות ברצועה.

למרות ההתרעות, התגובה בישראל, לפי מקורות מצריים, הייתה שהאירוע בשליטה. לשכת ראש הממשלה הכחישה בתוקף את הפרסומים על אזהרות מצריות, וטענה כי מדובר ב"טענה שקרית" שמוחזרה כדי להוליך שולל את הציבור. מצרים עצמה הכחישה רשמית ב-11 באוקטובר כי הזהירה את ישראל מפני המתקפה.