פרשנות / המחדל הטקטי והאסטרטגי: מה מלמדים הפרטים שנחשפו על הימים שקדמו ל-7 באוקטובר

פרסומים חדשים, שהחלו בתחקיר "הארץ" לפני כשלושה שבועות, חושפים פרטים נוספים על הימים שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. על פי הדיווחים, בכיר פת"ח לשעבר, סופיאן אבו זיידה, קיבל מסר מסינוואר המאיים ב"רעידת אדמה" בישראל. המסר הועבר דרך שליט איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, לישראל בשני ערוצים: לראש השב"כ ב-15 בספטמבר, ולראש הממשלה נתניהו בשיחה טלפונית מוצפנת בסוף החודש. לשכת ראש הממשלה הכחישה את קיום השיחה, אך מקורות שונים, כולל ה"ניו יורק טיימס", אישרו את עצם קיומה ואת המסר כי "חמאס שוקל התקפה גדולה".

במקביל, ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, הגיע לישראל ב-26 בספטמבר כדי להזהיר מפני התלקחות בעזה ולהפציר בישראל להעניק הקלות כלכליות לחמאס. גם מסמכים מלשכת ראש הממשלה, שפורסמו בחדשות 13, מצביעים על דיונים בנושא עזה ב-1 וב-27 בספטמבר, בהם נדונו הרחבת הטבות הומניטריות ושמירה על פעילות ביטחונית "אפקטיבית ושקולה", אך לא הוזכרה אזהרה קונקרטית על מתקפה.

הפרסומים מעלים שאלות לגבי האם ישראל פספסה "ידיעת זהב", אך מנתחים מצביעים על כך שההתרעות ניתנו בהקשר של משא ומתן על הקלות כלכליות לעזה, תחת איום בהסלמה. הנהגת חמאס עצמה התייחסה במסמכים שנמצאו למבצע הונאה שנועד ליצור רושם של רצון ביציבות כלכלית, תוך הסתרת כוונותיה האמיתיות.

הפרסומים מחזקים את הביקורת על הדרג המדיני והביטחוני, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, באשר לתפיסה שקדמה למתקפה ולכישלון 7 באוקטובר. הם חושפים את עומק התקשורת בין חמאס לממשלת ישראל ערב הטבח, ואת האופן שבו המידע שהתקבל פורש במסגרת התפיסה שחמאס מעוניין בהסדרה וביציבות. נתניהו אף נמנע מלהכריע בהצעה לסיכול בכירים בחמאס ערב המתקפה, מה שמצביע על תפקידו המרכזי בגיבוש המדיניות.