איראן רוצה את כטב"מי הסילון של רוסיה - וכמה יעלה ליירט אותם?
איראן, שסיפקה לרוסיה כטב"מי שאהד וטכנולוגיה לייצורם, מעוניינת כעת לרכוש גרסאות משודרגות שרוסיה פיתחה. לפי דיווחים, טהרן פנתה למוסקבה בבקשה לקבל כטב"מים מתקדמים לשימוש במלחמה נגד ישראל וארה"ב. שינוי זה ביחסים בין הספק ללקוח מדגיש כי רוסיה אינה מסתפקת עוד בייצור הדגם האיראני, אלא מפתחת גרסאות שאיראן עצמה מעוניינת בהן.
הדיווח מתמקד בדגמי גראן 4 וגראן 5, המונעים במנועי סילון ופועלים באוקראינה. דגם גראן 5 מגיע למהירות של כ-600 קמ"ש וטווח של כאלף קילומטרים, וקשה יותר ליירטו. עלות כטב"ם שאהד ותיק מוערכת בעשרות אלפי דולרים, אך הדגמים החדשים יקרים יותר, אם כי עדיין זולים מטילי שיוט. רוסיה מפתחת אותם כדי להשיג שילוב של מחיר, יכולת וכמות, ולהרחיב את השימוש בחימוש מדויק בעלות נמוכה יותר מטילים גדולים.
עלות יירוט כטב"מים אלה מהווה אתגר כלכלי משמעותי. עלות מיירט בודד למערכת כיפת ברזל מוערכת בכ-40 עד 70 אלף דולר, בעוד שמחירי טילי אוויר-אוויר כמו AIM-9X ו-AIM-120 נעים בין כ-450 אלף דולר ל-1.05 מיליון דולר. בנוסף, עלויות הפעלת מטוס קרב ליירוט מוערכות בלמעלה מ-25 אלף דולר לשעת פעילות. ההגנה מפני כטב"מים, במיוחד דגמים מתקדמים, היא יקרה ומתישה כלכלית, כאשר עלויות ההתקפה נמוכות משמעותית מעלויות ההגנה.
ישראל משקיעה רבות בהוזלת ההגנה, בין היתר באמצעות מערכות לייזר. משרד הביטחון חתם על עסקה של כשני מיליארד שקל להרחבת הייצור וההצטיידות במערכות לייזר, שמטרתן להוזיל את עלות ההפעלה לכל ירי. עם זאת, עלות הפיתוח והפריסה של מערכות אלו גבוהה, והן משמשות כשכבה משלימה למערכות ההגנה הקיימות, ולא כתחליף מלא. ההשקעה מראש נועדה לחסוך בהוצאות חוזרות על מיירטים יקרים בעתיד, אך הצלחתה תלויה באורך חיי המערכות, עלויות התחזוקה והיקף היירוטים שהן יחסכו בפועל.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
