לקראת בחירות לכנסת: הסכמי עודפים מעוררים מחלוקת

לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו ב-27 באוקטובר, מפלגות בישראל החלו לחתום על הסכמים לחלוקת קולות עודפים, המכונים "שיטת הסדר". נוהל זה, המעורר מחלוקת ציבורית למרות היותו חוקי, נועד למנוע בזבוז של קולות שלא הספיקו להקנות מנדט נוסף למפלגה, ולהעבירם למפלגה אחרת עימה נחתם הסכם.

השיטה פועלת כך: אם מפלגה זקוקה ל-60,000 קולות למנדט, וקיבלה 400,000 קולות, היא תקבל 6 מנדטים (360,000 קולות) ו-40,000 קולות "עודפים" יישארו ללא ניצול. אם מפלגה זו חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, שקיבלה 500,000 קולות (8 מנדטים ו-20,000 עודפים), אז "שארית" הקולות הכוללת של שתיהן, שעשויה להגיע למנדט שלם (60,000 קולות), תועבר לאחת מהן. הקצאת המנדט הנוסף תלויה בנוסחה המביאה בחשבון את גודל העודפים ומספר המנדטים שכל מפלגה קיבלה.

מטרת ההסכמים היא למנוע מצב שבו קולות הבוחרים יועברו למפלגות "אויבות", ולכן הם נחתמים לרוב עם מפלגות בעלות אידיאולוגיה דומה. עם זאת, הציבור חלוק בדעתו בנושא, כאשר רבים מהבוחרים אינם מעוניינים שקולם "יינתן" למפלגה אחרת, גם אם היא קרובה אידיאולוגית.

נכון לעכשיו, ידוע על שני הסכמים כאלה: מפלגת "ישראל ביתנו" חתמה על הסכם עודפים עם גוש "ביחד" (מפלגות "יש עתיד" ו"תקווה חדשה"). בנוסף, מפלגתו של גדי איזנקוט, "ישיר", חתמה על הסכם דומה עם "הדמוקרטים" (איחוד "העבודה" ו"מרצ"). הסכמים אלו מאפשרים לבוחרי איזנקוט לתרום מנדט נוסף ל"דמוקרטים", ולהיפך. חשוב לציין כי הסכמי עודפים אינם חלים על מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ולכן מפלגות הנמצאות על סף אחוז החסימה אינן מבוקשות כשותפות להסכמים.