הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד

בריטניה, יחד עם 11 מדינות נוספות, בהן צרפת וקנדה, הודיעו על קידום מהלכים לאיסור ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הציג את היוזמה בפרלמנט, והסביר כי היא נועדה למנוע את "חיסול האפשרות לפתרון שתי המדינות". בנוסף לאיסור הייבוא, בריטניה מגבשת משטר עיצומים נגד חברות המספקות שירותים להרחבת ההתנחלויות, אך הדגיש כי המסחר עם ישראל שבתוך הקו הירוק יימשך והתנגד לקמפיין ה-BDS.

היוזמה הבריטית, שטרם עוגנה בחקיקה, נחשבת לשינוי כיוון היסטורי ביחס להתנחלויות, ומתואמת עם צרפת, קנדה ומדינות נוספות, כחלק מקואליציה המתגבשת סביב הכרזה על מדינה פלסטינית. בריטניה מציעה שלוש שכבות סנקציות: איסור סחר עם ההתנחלויות, הגבלות על חברות המסייעות לבנייתן וחרם על יצוא נשק לישראל. מדינות אחרות נותרו עמומות בהצהרותיהן, וישראל נוקטת בגישה של המתנה לראות אילו צעדים יאומצו בפועל.

בישראל חוששים מהשלכות רוחב אפשריות, מעבר לנזק הישיר המוערך בעשרות מיליוני דולרים בלבד. קיים חשש מהתרחבות הסנקציות לכלל המשק ומהבלבול בקרב יבואנים אירופיים, שעלול להוביל לצינון הרכש מישראל כולה. צעדי התגובה הישראליים כללו סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק בריטניה מכוח משימה ואיסור כניסה על חברי פרלמנט מהלייבור.

גורמים כלכליים בישראל מעריכים כי היצוא מיהודה ושומרון למדינות אלו מסתכם בכ-48 מיליון דולר בשנה, בעוד היצוא הישראלי לבריטניה עומד על כ-1.5 מיליארד דולר בסחורות וכ-3.1 מיליארד דולר בשירותים. סגן מנהל מינהל סחר חוץ, עופר פורר, מסביר כי ההתמודדות כוללת זיהוי יצואנים, יידועם וסיוע במציאת שווקים חדשים, אך מזהיר מפני אפקט שיצנן את התיאבון של יבואנים בריטים לעבוד עם חברות ישראליות.

בבריטניה נשמעו קולות ביקורתיים, כולל אזהרות מפני פגיעה ביחסים עם ישראל והחרפת האנטישמיות. הרב הראשי אף הצהיר כי המהלך "רק תחזק את אלו... המשתמשים בשנאה כנשק נגד היהודים". נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, מגדיר את ההחלטה כ"חור בסכר" וחושש מפגיעה בחברות באזורים נוספים בישראל, וכן בפועלים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות.