הסנקציות מאירופה נבנו כבר תקופה. ישראל פספסה את סימני האזהרה

מדינות אירופיות, בהובלת בריטניה, צרפת, אירלנד וספרד, החלו להטיל סנקציות כלכליות על ישראל, בעיקר על מוצרים מהתנחלויות ומאזורים מעבר לקו הירוק. צעדים אלו, המבוססים על פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מ-2024, מאיימים על סחר בהיקף של כ-200 עד 300 מיליון דולר בשנה, הכולל מוצרים כמו תמרים, יין ומוצרי טיפוח.

המהלך האירופי מהווה שינוי כיוון משמעותי, לאחר שמשרד החוץ הישראלי התפאר במשך כשנה ביכולתו לסכל סנקציות דרך האיחוד האירופי באמצעות גיבוש גושים חוסמים וניצול שינויי ממשל במדינות חברות. אולם, התמונה הגדולה נעלמה מישראל, כאשר מדינות אירופה החלו לפעול באופן עצמאי, כפי שהודגם על ידי הולנד שהטילה חוק מחמיר האוסר על סחר עם התנחלויות, ואף מאיימת בעונשי מאסר על סוחרים.

הסנקציות החדשות, שקיבלו תאוצה לאחר החלטת ה-ICJ, צפויות לכלול גם איסור על "רכיבים" המגיעים מהתנחלויות. הדבר מעלה חשש מהשפעה מצננת על עסקים עם ישראל בכלל, שכן חברות אירופיות עשויות להימנע מסיכונים משפטיים הכרוכים בסחר עם מדינה שמוצריה עלולים להיות מוחרמים.

ההתפתחויות האחרונות חושפות תמונה מדאיגה לגבי תדמיתה של ישראל באירופה, בניגוד להצהרות דיפלומטיות על "ניצחונות" ששודרו לציבור. ההערכה היא כי הלחץ הפוליטי הפנימי במדינות כמו בריטניה, והרצון למנוע מבוכה בכינוסי מפלגות, תרמו להובלת המהלך. כעת, השאלה המרכזית היא מידת האכיפה של החרמות מצד המדינות המשתתפות והשימוש הפוטנציאלי של ארגונים פרו-פלסטינים בחקיקה החדשה ליצירת תקדימים משפטיים נוספים.