בריטניה מטילה סנקציות על התנחלויות בגדה המערבית, 11 מדינות נוספות מצטרפות

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על הטלת סנקציות כלכליות חדשות נגד התנחלויות יהודיות ביהודה ושומרון. ההחלטה, שהוכרזה ביום שלישי, 8 בספטמבר, מגיעה לאחר הצהרות קודמות של מיליבנד על רצון "לאתחל" את מדיניות לונדון כלפי ישראל. במקביל, שרי חוץ של 11 מדינות אירופאיות (קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה) פרסמו הצהרה משותפת הקוראת לפתרון שתי מדינות. הם הדגישו כי "פעולות ישראל ביהודה ושומרון מערערות את האפשרות לפתרון הסכסוך המתמשך", ודרשו מישראל "לעצור לאלתר את ההתרחבות של ההתנחלויות והסמכויות האזרחיות, ולהבטיח כי המתנחלים האלימים ייתנו את הדין". המדינות הודיעו גם על כוונה "להטיל הגבלות על סחר עם התנחלויות הנחשבות בלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי". מספר מדינות אירופאיות, בהן גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה, סירבו להצטרף לסנקציות.

שר החוץ הצרפתי, ז'אן-נואל בארו, הצהיר כי צרפת תפסיק את הסחר עם התנחלויות ישראליות, והתחייבות דומה ניתנה על ידי 11 מדינות נוספות. בארו תיאר את המצב ביהודה ושומרון כ"על סף פיצוץ", עם התרחבות בלתי מבוקרת של התנחלויות והפעלת אלימות מצד מתנחלים כלפי פלסטינים, לעיתים אף בניגוד לעמדת הרשויות בישראל. הוא הדגיש כי המצב פוגע בכבוד הפלסטינים, מאיים על ביטחון ישראל ומערער את פתרון שתי המדינות. בארו הזכיר את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר כאירוע אנטישמי חמור, וקרא לרשויות בישראל לסיים את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ואת האלימות הנלווית להן. הוא הוסיף כי צרפת לא תתמוך בסחר המעמיד בסכנה את ביטחון הישראלים והפלסטינים.

שר החוץ הבריטי מיליבנד הדגיש כי בריטניה תמשיך לשתף פעולה עם ישראל בנושאי ביטחון לאומי, אך פתרון שתי המדינות נותר "כוכב מנחה" של מדיניות ממשלתו. הוא הגיב לדבריו של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' על כוונה "לקבור את הרעיון של מדינה פלסטינית", וטען כי "טרוריסטים יהודים מבצעים טיהור אתני" ביהודה ושומרון, וכי ממשלת ישראל "עוצמת עיניים" לכך. מיליבנד אף ציטט בכירים ישראלים לשעבר שתמכו בטענה זו. הוא הודיע כי בריטניה אוסרת יבוא של מוצרים מהתנחלויות בלתי חוקיות, וכי חברות המספקות שירותים להתנחלויות (בנייה, מימון, נדל"ן) ייתקלו בסנקציות בריטיות. הסנקציות ייכנסו לתוקף תוך שישה עד תשעה חודשים, בעוד שסנקציות נגד מתנחלים אלימים יוטלו באופן מיידי. בנוסף, בריטניה השעתה 30 רישיונות יצוא נשק לצה"ל לשימוש בעזה, ולא תנפיק רישיונות חדשים לנשק התורם ל"כיבוש".

למרות הסנקציות, מיליבנד הדגיש כי בריטניה אינה שואפת להפוך את ישראל למדינת סטיגמה, והיחסים והסחר בגבולות "הקו הירוק" יימשכו. הוא שיתף פרט אישי על הוריו, פליטים יהודים שמצאו מקלט בבריטניה, והדגיש את ערכי החוק, החופש וההגדרה העצמית. דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר ציין כי האיחוד האירופי נמנע מסנקציות עד כה, אך צעד צרפתי ובריטי עלול לשנות את המצב. הוא העריך כי הצעד הבריטי נובע משיקולים פוליטיים פנימיים, ועלול להתפרש כהתערבות בבחירות בישראל. לדבריו, הצעד המתואם נועד למנוע תגובה ישראלית חריפה, אך תגובה כזו, כולל זימון שגרירים, נראית כמעט בלתי נמנעת. נשיא המדינה יצחק הרצוג גינה את הסנקציות ב-8 בספטמבר, כינה אותן "טעות חמורה" ו"התערבות בוטה בבחירות", וקרא למדינות "להפסיק" ולהימנע מ"דרך הסנקציות והחרמות". הוא הזהיר כי הסנקציות יפגעו בפלסטינים ויפגעו באינטרסים של מדינות חופשיות, וקרא לדיאלוג במקום לסנקציות. ראש ממשלת בריטניה, אנדרו ברנהם, הביע דאגה מפרויקט E1 הישראלי, שלטענת הפלסטינים עלול לסכל את הקמת המדינה הפלסטינית.