לא התמרים מהבקעה מדאיגים: החרם על ההתנחלויות מתחיל לזלוג אל לב הכלכלה הישראלית

בריטניה הודיעה על איסור יבוא סחורות ושירותים מההתנחלויות בגדה המערבית ועל הקמת משטר סנקציות חדש נגד חברות ואנשים המספקים שירותים להרחבתן. בתחילה, נראה היה כי למהלך משמעות משקית זניחה, שכן היצוא הישראלי לבריטניה, למעט יהלומים, עמד על כ-1.24 מיליארד דולר ב-2025, ויצוא השירותים העסקיים עמד על כ-2.9 מיליארד דולר ב-2024. סך הסחר בין ישראל לבריטניה נאמד בכ-8.1 מיליארד דולר, כאשר הסחר עם ההתנחלויות מהווה פחות מחצי אחוז.

אך תוך שעות ספורות, הצטרפו לבריטניה 11 מדינות נוספות, בהן צרפת, קנדה, ספרד, אירלנד, דנמרק, פינלנד, שוודיה, פולין, פורטוגל, נורבגיה ואיסלנד. הצהרה משותפת זו קוראת להנהגת מגבלות לאומיות, תמיכה במגבלות אירופיות או בחינת צעדים כאלה. קואליציה בינלאומית זו, הכוללת שמונה חברות באיחוד האירופי, נורבגיה, איסלנד, בריטניה וקנדה, מהווה שינוי משמעותי עבור ישראל.

היצוא הישראלי ל-12 המדינות הללו עמד על כ-6.8 מיליארד דולר סחורות ב-2025, וכ-6.77 מיליארד דולר שירותים עסקיים ב-2024, מה שמסתכם בלפחות 15 מיליארד דולר. הסיכון הכלכלי אינו נובע רק מהחרם הישיר על סחורות מההתנחלויות, אלא מהמעבר לפגיעה בחברות ישראליות מרכזיות המספקות שירותים להרחבתן. ברשימת האו"ם הקשורה לפעילות בהתנחלויות נכללות חברות ישראליות גדולות בתחומי הבנקאות, בנייה, תקשורת, קמעונאות ואנרגיה.

הסיכון השני הוא "הדבקה", פגיעה בקשרים הכלכליים, המחקריים, האקדמיים והתרבותיים עם ישראל. ישראל משולבת עמוק בתוכניות מחקר אירופיות כמו Horizon Europe, ומשתתפת בתוכניות אקדמיות וספורטיביות. החשש הוא שהחרם השקט ייהפך לרשמי, ויחלחל למערכות יחסים עם חברות, מוסדות וארגונים ישראליים, גם אם המדינות המצטרפות מדגישות את רצונן להמשיך את הסחר עם ישראל שבתוך הקו הירוק. הממשלה הנוכחית, בעיצומה של תקופת בחירות, אינה צפויה להפחית את האלימות בהתנחלויות, מה שעלול להחריף את המצב.