התוצאות של פיז"ה מדאיגות, אבל אולי השאלה שלנו לא נכונה | דעה

תוצאות מבחן פיז"ה האחרון מעוררות דיון ציבורי חוזר בנוגע למצבה של מערכת החינוך בישראל. בעוד שהנתונים הקשים מחייבים התייחסות רצינית, נשאלת השאלה האם אנו בוחנים את הדברים מנקודת המבט הנכונה. הכותב, גיל דורון, מנכ"ל קרן רמון, טוען כי הילדים שנבחנו לא למדו בחמש השנים האחרונות במסגרת חינוכית רגילה, אלא חוו רצף של שיבושים: מגפת הקורונה, סגרים, למידה מרחוק, מלחמה מתמשכת, פינוי מבתים, הורים במילואים וחוסר ודאות מתמשך. גם המורים התמודדו עם קשיים דומים, שפגעו ברציפות החינוכית.

דורון מדגיש כי מבחני פיז"ה הם כלי חשוב המשמש כמראה למערכת החינוך, אך יש לקרוא את תוצאותיו בהקשר המתאים. לטענתו, לצפות מדור שלם שחווה טלטלות כה רבות להגיע לנקודת מדידה זהה כאילו דבר לא קרה, זו תפיסה שגויה. השאלה המרכזית אינה רק מדוע הציונים ירדו, אלא מה חמש השנים הללו עשו לילדים ומה הם צריכים כעת כדי להתקדם.

מחקר של קרן רמון העלה כי בני נוער חשים חוסר יכולת להשפיע ולשלוט בחייהם, תחושה הקשורה ישירות להישגים לימודיים. למידה דורשת תחושת מסוגלות ואמונה בקשר בין מאמץ לתוצאה. מציאות של החלטות המתקבלות מעליהם וחוסר ודאות פוגעת ביכולת הריכוז והלמידה. לכן, במקום להוריד ציפיות, יש להבין כיצד להעלותן מחדש.

קרן רמון, באמצעות תוכניות חוץ-מערכתיות, שואפת לחזק אצל ילדים ובני נוער מיומנויות חיוניות כמו מסוגלות, יוזמה, סקרנות, עבודת צוות, פתרון בעיות והתמודדות עם כישלון. מיומנויות אלו, המכונות "רכות", הן יסוד הכרחי בעולם משתנה ובעידן של אי-ודאות. ילד המאמין שיש לו השפעה על עתידו, ישקיע יותר בהווה.